מידע למתאשפז בפעם הראשונה....
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
כן, זה הרעיון הבא שלי. לתת מידע גם להורים וגם למתאשפזים עצמם. כך זה אולי יקטין את הטראומה. כי זאת טראומה לכל דבר. אני עוד זוכרת איך נראיתי באישפוז הראשון. ואיך אמא שלי ברחה ממני וחברה שלי החזיקה אותי שלא אפול. אמא השאירה אותי ליד המיטה וברחה כל עוד רוחה בה. ברררררררר........ אני נזכרת בזה כאילו זה היה היום. טוב - הרעיון המרכזי הוא להכין את המשפחה ואת המתאשפז לקראת האישפוז. להסביר לו מה יקרה איתו, אילו פעילויות יש במחלקה וכיוצא בזה. אני מתייחסת לאשפוז במחלקה פתוחה מאחר ומעולם לא חוויתי אישפוז במחלקה סגורה (למרות שבאתי לבקר חברה טובה שלי פעמים רבות גם במחלקה סגורה... ושם הכללים קצת שונים. נו, טוב - שונים בהרבה). אני חושבת שהמידע הזה יכול עזור לעכל את העובדה של האשפוז, את הטיפול הניתן במהלך האשפוז וגם להבין שבארצנו דלת התקציב זה מה יש... כמובן שבראשי הקודח ישנם עוד רעיונות. אשמח לקבל מכם פידבקים על הנושא.. במייל.
שלום רחל, יען כי אני מתאשפז אך ורק במצב אקוטי באופן קיצוני, אך ורק במחלקות סגורות, ותמיד לפרק זמן קצר של שבוע עד שבועיים. הענין הוא שאין צורך לכתוב מדריך על מחלקות סגורות, כי אין ממש מה לומר על מה יש לעשות במקום הזה, כי אין מה לעשות שם. כל מה שצריך זה לנוח והסביבה תעשה לך את העבודה. בבית חולים הראשון שהייתי מאושפז בו, כל מה שיש לעשות זה ל"סבול" בשקט, או לחלופין ל"סבול" ברעש גדול. מותר לעשות הכל במחלקה מלבד להרביץ למישהו או להתפשט ולרקוד בעירום, או לצרוח בקולי קולות פרק זמן ממושך , שאז קושרים אותך... בבית חולים השני היה יותר מרחב סגור, אז אפילו את כל זה אין צורך לעשות, ואפשר פשוט להרגע לאכול שלוש ארוחות מסודרות ליום, לצאת לחצר, לפטפט קצת אם מתחשק, מדי פעם עבודה שיקומית, ריפוי בעיסוק. בקיצור, אין ממש צורך לכתוב מדריך למתאשפז במחלקה סגורה, כי אין שום צורך בהדרכה. דואגים לך שם להכל. נניח שהיית צריכה לכתוב ספר הדרכה לקוף איך זה להיות בכלוב בגן חיות. מה כבר היית כותבת לו? אל תאכל בוטנים שזורקים לך? השתדל שלא לחשוף את התחת שלך בפומבי? מה? אם כבר צריך מדריך זה לאיך לחיות אחרי האישפוז לא בתוך האישפוז. בברכה מיכאל(מקקקי)
ליעל פעם אני התחלתי לכתוב את זה, כך שיש לי כחמישים אחוזים מהחומר מוכנים. אם את רוצה אעזור לך ברצון. הידש
