רגשות רגשות רגשות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הנה עברו לי בראש. רגשות רגשות רגשות. כמו אהבה, חיבה, חמלה ורחמים, תשוקה ומשיכה, התאהבות, געגוע, כמיהה, רצון, ציפיה אכזבה, ייאוש, שנאה, טינה, נוקמנות, סלידה ודחייה תוגה ויגון, עצב, צער, דכדוך, שעמום, אושר, שמחה פחד, בהלה, חשש וחרדה, בעת, אומץ, מחויבות קנאה, חמדנות, כעס, רוגז, זעם, בושה, אשמה, נחיתות, השפלה הערצה, סגידה, אמונה, יראה שביעות רצון, התעלות רוח איך תקראו לתחושת המרחב, וההיפך? לתחושה שאתה נרמס? לחסר? לאין רגש? מה שכחתי, על מה דילגתי? אולי חלק לא לעניין בכלל ומה קורה כשיש כאב לא מאותר, מה קורה כשלא יודעים לזהות להבחין ולהפריד בין הרגשות וגם כשמזהים קצהו של רגש (עם המון המון עזרה) הוא נעלם מייד... איך הייתם קוראים למצב כזה?
אבל מרגישים בלי מלים.... ככה זה. הרגשות לא צריכות הסבר ולא ניתוח טופולוגי. לרגשות אין הסבר. כשמרגישים פשוט מרגישים. לא משנה איזה שם תתני לזה... מה זאת אהבה? לא צריך לשאול בכלל את השאלה הזו- מיותר לחלוטין. כשאוהבים אז אוהבים, ומי שלא יודע את זה- גם אלף ספרים ושירים לא יעזרו לו. האומנות היא בכל זאת כלי לשיכוך של זעם, וכלי לבני אדם שהרגשות שלהם בעוצמה גבוהה מאוד איזה מפלט מכל זה. יש אנשים שיותר רגישים מאנשים אחרים. הבעיה הגדולה היא שדווקא האנשים, שהם יותר גסי רוח הם בדרך כלל גם בעמדות המפתח של ניהול החברה. בברכה מיכאל(מקקקי)
מדהים! בדיוק מתנגן ברקע שיר של עברי ליד עם שורה מאוד פילוסופית 'יותר טוב כלום מכמעט' והתחלתי לחשוב על המשמעות של המשפט שבשמיעה ראשונה (להיום) נשמע נפלא. אבל...במחשבה קצת יותר לעומק, נראה לי שהכמעט, או הפיספוס שאת מתארת בסוף הוא הרבה יותר טוב מכלום. היכולת להרגיש כאב, צער, עצב, בדידות, היא יכולת מדהימה בעיני, ועדיפה עשרות מונים על קהות חושים ונפש כבויה. מי שיכול להתאכזב, לפחד ולכאוב יכול ללא ספק גם לשמוח , לגעת להתרגש ולאהוב. לא? דנה
הי דנה ג. הכלום הוא כלום. לא ניתן בכלל לחוות אותו. הכמעט מתסכל אבל הוא לפחות משהו. הכי טוב לקבל את הכל, את כל הערבוביה המטורפת הזו שהרופאים שלי קוראים לה מאניה דיפרסיה. להגיד תודה לאלוהים שנתן לי את המתנות האלה. כי מה הייתי בלעדיהן? איזה פוץ מגעיל שרק חושב את עצמו למלך העולם. ולא אדם רגיש שיודע שהוא לא יודע, שהוא בעצם יודע מה שהוא יודע. בתקווה להבנה מוחלטת וברורה של חיי המשונים בברכה מיכאל(מקקקי)
איך הייתי קוראת לזה??????. המצב הקיומי היומיומי שלי. ככה אני חיה. לא יודעת מה לעשות איתם כשהם באים. בדרך כלל אני מעדיפה לנתק את זה. כי זה כואב. כואב להרגיש כל כך הרבה בבת אחת...