ישיבת בוקר טוב

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

30/01/2005 | 07:28 | מאת: מיכאל(מקקקי)

בוקר טוב לכל המאושפזים והמאושפזות נתחיל עם התאריך והיום. היום יום ראשון השלושים בינואר שנת 2005. אני יודע שזה לא ממש מעניין אותכם, אבל חשוב לדעת שאני יודע. במחלקה יש גם אדם שיודע את התאריך העברי. היום עישנו כבר שני סיגריות עוד לפני שהתחלתי את הישיבה. הצוות הרפואי חושש שעישון רב מדי יפגע בבריאותי הפיזית לכן אני צריך לעשן רק סיגריות הכרחיות. מיכאל(מקקקי) מתלבט אם לחזור לאוניברסיטה, אבל אין לו בעצם לאן לחזור. הוא פשוט צריך לשבת ולכתוב איזה רפרט לקורסים שהוא היה רשום אליהם ולא הגיע להם- מה שלא משנה דבר, כי לאף אחד באוניברסיטה לא איכפת אם הוא בא לשיעורים או לא. אבל, הוא מתכוון ללכת לשעת הקבלה של המרצים כדי לפטפט איתם על פילוסופיה. האם הוא יעשה את זה? מיכאל(מקקקי) דבר עם דודה שלו ביום שישי והיא אמרה לו שלהיות סתם בטלן זו תדמית גרועה. בשביל הסביבה הקרובה של מיכאל(מקקקי) ללמוד תואר שני בפילוסופיה או להיות סתם בטלן זה פחות או יותר אותו הדבר, כי הרי מה יש לעשות עם תואר שני בפילוסופיה. יתרה מכך- מה יש לעשות עם דוקטורט בפילוסופיה? נאדה, גורנישט... אלא אם כן אתה המצטיין של המחזור, ולמיכאל(מקקקי) אין מספיק סבלנות כדי להיות מצטיין המחזור. מיכאל(מקקקי) זוכר שפעם הוא נהנה מאוד מהלימודים, אבל עכשיו אחרי שהוא כבר פתר לעצמו את השאלות הגדולות זו כבר נהייתה עבודה די משעממת להסביר למרצים שלו את מה שהוא יודע, ולהוכיח להם שהוא אדם ראוי לתארים ולגלימות שהם מחלקים. אז מה יעשה מיכאל(מקקקי) היום? אני פתוח להצעות מכל המאושפזים קטנים וגדולים, חכמים וטיפשים. זו שאלה פתוחה שנשאלת לגמרי ברצינות. בברכה מיכאל(מקקקי)

30/01/2005 | 21:34 | מאת: מיכאל(מקקקי)

שלום לכל המאושפזים והאושפיזין היה יום נחמד אבל מאוד מעייף, והזיפרקסה כבר מתחילה להשפיע לכיוון השינה. היה לי ביקור מאוד מוצלח אצל חברי א', שהוא עצמו עבר כמה התקפים של מאניה, אך אובחן כמי שיש לו שילוב של סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה כלשונו. היו באמת המון הרפתקאות היום. מה יהיה מחר? נראה מחר. ושלא נשכח לרגע היום יום ראשון ה-30 בינואר 2005 השעה היא 21:33. יש לי התמצאות בזמן ובמקום. שמי הוא מיכאל(מקקקי). אני גר בירושלים ונוטל תרופה בשם זיפרקסה. עוד משהו? שכחתי? אני לא מצליח לשכוח. זה כמו איזה בחור חביב במחלקה, שכשאמרתי לו שבאתי לנוח, הוא אמר לי לנוח בשבת. אני אנוח בשבת.... אוף, איך אני מתגעגע להיות מאושפז.... למה בכלל השתחררתי לעזאזל ועוד לפני הזמן שמנהל המחלקה שלי רצה... בברכה מיכאל(מקקקי)