מצב הפסיכיטריה בישראל

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

29/01/2005 | 22:21 | מאת: שואל

שלום, יש לי כמה שאלות שנובעות קודם כל מתמיהה וגם במידת מה מהתרסה: 1. האם זו מדיניות מכוונת שרוב בתי החולים הפסיכיאטריים מספקים תנאים פיזיים של עזובה לאנשים שגורלם המר להם? 2. האם זו מדיניות להסתיר את אשר מתרחש במחלקות הסגורות - האם חוסר השקיפות מועיל למערכת? 3. האם אתם בעד הפרטת בתי החולים - תחרות ביניהם?

29/01/2005 | 22:41 | מאת: דור

אבל הרבה פעמים הפרטה=סגירה/הרעה בתנאים (הקשים מימלא) ולכן אף אחד לא רץ עם זה לשום מקום. קיימת החלטה של הממשלה להקטין את מס' המיטות במוסדות הנ"ל מ-7500 ל-3500 וככל הידוע לי זה מתבצע וזאת המדיניות הרשמית- להקטין את מספר המאושפזים ואת מספר ימי האישפוז פר חולה. אמנם אין שקיפות מלאה אבל לדוגמה כל מקרה פטירה בבית חולים פסיכיאטרי מחייב חקירת משטרה (עפ"י חוק) לבירור הנסיבות וזה לא קיים למשל בבית חולים רגיל. רוב המאושפזים הכרוניים הם סכיזופרניים שאין להם משפחה או שמשפחתם נטשה אותם ואין למעשה לאן להעביר אותם מלבד להפוך אותם להומלסים. אם תהיה הפרטה יזרקו אותם לרחוב.

30/01/2005 | 00:42 | מאת:

לדור אתה צודק בנתונים אולם לצערי התקציבים לא הועברו מבתי החולים לטיפול בקהילה ועדיין רוב רובו של התקציב לבריאות הנפש מגיע לבתי החולים. ישנם אינטרסים רבים שבתי החולים הפסיכיאטריים ימשיכו להתקיים. בארה"ב סגרו חלק גדול מבתי החולים ורבים הגיעו לרחובות. מצד שני באיטליה, סגרו את בתי החולים הפסיכיאטריים כמעט באופן מוחלט תוך שנה! והדבר גרם לדברים רבים וטובים כיוון שהם העבירו את כל התקציבים לקהילה. שאלה מעניינת ובהחלט שווה דיון מעמיק שבוע טוב דר' גיורא הידש

30/01/2005 | 00:40 | מאת: מ. אותנטית

1. אין זו מדיניות גורפת..וכמו בכל מוסד הכל אינדבדואלי: אינו מגמתי ואינו נובע ממדיניות זו או אחרת.. 2.בשל חוק זכויות החולה התשנ"ו..מן הראוי שהמידע הרפואי אודות החולים והשוהים במחלקות סגורות יהא דסקרטי...ולא חשוף לציבור ונגיש לכל דיכפין ודצריך. אלא אם כן נתקבלה הוראה אחרת וויתור על סודיות מצד החולה או אפוטרופוס מטעמו. וכן למעט מצב חירום ו/או סכנה חמורה ...ועל כן נדרש להפר את חוק זכויות החולה. 3.אני אישית בעד הפרטה...אך הדעות חלוקות לכאן ולכאן..ואין רע נטול טוב ולהפך. רק בריאות לכולנו.

30/01/2005 | 07:46 | מאת: מיכאל(מקקקי)

מדינת ישראל מתעניינת רק בכיבוש ובבטחון ובהכשרת חיילים טובים. החולים הפסיכיאטרים כמו גם הפילוסופים הם פשוט מטרד הכרחי... בישראל יש שכבה ענקית מדי של פרולטריון (אנשים שאין להם כסף). נתניהו מנסה לשנות את האתוס שישראל בנויה עליו, שהוא האתוס הציוני, לאתוס הכלכלה החופשית והקפיטלסטית. האם הוא מצליח? כן, מאוד. הצלחה גורפת. האם זה הולך להמשיך ככה מבלי להתפוצץ לגמרי? כן, זה מצליח, וזה לא יתפוצץ לגמרי. מה אפשר לעשות? לשתות כוס קפה ולעשן סיגריה. בברכה מיכאל(מקקקי)

30/01/2005 | 22:02 | מאת: שואל

1. מאין את כה בטוחה שאין זו מדיניות גורפת? האם את כה קרובה לצלחת? 2. בשם חוק זכויות החולה שוררת "חשיכה" במחלקות הסגורות ומתרחשים שם אירועים קשים ביותר ללא כל עין מפקחת. אפשר לתת חופש בחירה לנפגעי הנפש (או לבאי כוחם) ביחס למוסד שיאשפזם ואז עקב התחרות המצב ישתפר פלאים. כמו כן כניסה של כתבים וצלמים לא בהכרח תפגע בפרטיות - כאשר הם מתחייבים הם מטשטשים לגמרי כל דיוקן. 3. באין הפרטה יש פאטרנליזם המלווה בחוסר יעילות משווע ובהרבה עוול כלפי ציבור המטופלים... בלשון המעטה.

31/01/2005 | 00:37 | מאת: רחל

כן, המחלקות הסגורות הן מתחת לכל ביקורת. ראיתי את זה בכמה בתי חולים. לא רק זה. החולים הכרוניים מקבלים רק 300 ש"ח לחודש בגלל זה הם נראים אומללים כל כך ובלויי סחבות. כדאי להעלות את הנושא הזה כי הוא כואב. לא יתכן שמדינה תפקיר את החלשים שבאזרחיה למצב כזה. הם כל כך שמחים לחום ואהבה. הם אומללים והגיע הזמן שמישהו יעשה עם זה משהו. אני העליתי כמה פעמים את הנושא אך הוא לא זכה לעיניין... צריך להמשיך להעלות את הנושא הזה... לפרטים נוספים אנא שלח לי מייל