לכולם

שלום, בסוף השבוע לא אהיה בפורום. אני בטוח שהכל יתנהל כשורה, בקשתי היא מהמשתתפים הקבועים שתורמים כל כך הרבה לפורום להתאמץ קצת יותר ולהשלים את החסר. אני בטוח שתעשו את הדברים על הצד הטוב ביותר ותוכלו לעזור לפונים הרבים. בתודה וסוף שבוע טוב דר' גיורא הידש

ומי יתן ותשוב בכוחות מחודשים ורעננים. תרומתך חשובה ומועילה לנו. אעתר בשמחה לבקשתך המיוחדת. כל טוב. המתוסכלת האותנטית- משתתפת קבועה.

סע לשלום והמפתחות בפנים! המאושפזים הכרוניים בפורום לא מתכוונים לעזוב בקרוב- יקבלו את החדשים בברכה ויאירו להם את דרכם בנבוכי רפואת הנפש. היה בטוח וסמוך שהפורום לא מופקר אם כי היעדרותך תורגש ללא ספק. בברכה, דור.

ביי דר, חופשה נעימה...

ביי דר, חופשה נעימה...

ביי דר, חופשה נעימה...

אבל זה בערך כמו איך שנמאס לי מסיגריות. נמאס נמאס,אבל אני עדיין ממשיך לעשן. מה שכן- החלטתי לחזור לעשן סיגריות בודדות. דהיינו להפסיק לקנות קופסאות- כי זה כבר נעשה מוגזם. מאז ששוחררתי בכפייה בפעם האחרונה מהמחלקה הסגורה הגעתי לרמה של שתי קופסאות ביום, שזה כבר ממש גועל נפש וגם לגמרי לא בריא. חוץ מזה, אני צריך לחזור להתגלח באופן קבוע ולא רק מדי פעם, וגם לתקן את הקטנוע שלי שהלך לו המצבר, וגם להתחיל לחפש עבודה, ולחפש בן או בת זוג. הבעיה העיקרית שלי היא שהראש שלי סוף-סוף הסתדר, דהיינו חזר הביטחון העצמי שלי, שאבד לבלי שוב איפשהוא בין הנסיעה שלי להודו לאישפוז הראשון. עכשיו יש לי ביטחון עצמי- אני יודע שאני אדם יותר חכם ומוכשר מרוב האנשים. הבעיה היא שאני גם הרבה יותר רגיש מרובם מבחינה נפשית, ולכן קשה לי להסתדר בעולם. אני זקוק להמון אהבה בצורה נואשת, ואין הרבה אהבה בעולם הזה. הבעיה היא גם שאני חי ונושם במדינה שהיא בכל קנה מידה די פשיסטית. אנחנו אמנם לא שמים לב לזה, כי זה נמצא מתחת לפני השטח. וזה קשה לבן-אדם אנטי פשיסט לחיות במדינה פשיסטית. וזה גם קשור למאניה דיפרסיה שלי. הייתי עוזב למדינה אחרת אבל כרגע אני בקושי מצליח לתקן את הקטנוע שלי, אז לעבור למדינה אחרת זה קצת מוקדם מדי. בברכה מיכאל(מקקקי) מאושפז מרצון בפורום "פסיכיאטריה" ו

ראשית כל, כמובן- חופשה נעימה לד"ר הידש. ושנית, קרה לי מקרה די "משונה", שאני די משוכנע שאדם כלשהוא שמאושפז באותו בי"ח פסיכיאטרי שאני מגיע אליו פעם בשבוע לביקורת, הוא אדם שנשאלה עליו שאלה כאן בפורום. מצבו הרפואי של אותו אדם עלה פשוט ב"שיחת הבוקר" של המחלקה שהשתתפתי בה כי הגעתי מוקדם, ופשוט חשבתי לעצמי האם מה שהצעתי לגביו הוא אכן סביר והגיוני בהתחשב באדם שראיתי. יכול להיות כמובן שמדובר באדם אחר לגמרי, אבל הסבירות היא מאוד גבוהה מתיאור המקרה וגורמים נוספים. אני פשוט מעלה כאן תהייה, עד כמה האינטרנט הוא המקום הטוב לחשיפה כזו? ועד כמה החשיפה משולבת ב"מציאות" היומיומית שלנו? בכל מקרה, רק לידעתכם. ממש חזר האיזון בימים האחרונים. נקווה שזה ישאר ככה, ממש התגעגעתי לעצמי הנורמלי שלי. שכחתי לרגע שאני יכול להיות גם נורמלי. העובדה שחזרתי לעשן מעט מעידה על זה מאוד. בברכה מיכאל(מקקקי)

אתה אליל הפורום! אני דורשת ממך במפגיע ולמפרע- לא לעזבנו לאנחות! תהא מאושפז במחוזותנו- מרצון... למען החזון:- סוף שבוע נעים וחמים. המתוסכלת האלמותית

סוף שבוע נעים.... מעניין שבחרת אותו דווקא בתאריך ש - CHALLENGER התפוצצה אבל מילא... שתהנה ומה שלום הכלבים והחתולים? דאגת להם למקום או למישהו שישגיח עליהם? אני מקווה שתחזור בשלום ומחוזק יותר.... נתראה בלה"ק. רחל