מלים מלים מלים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
מלים - זה כל מה שנשאר. אחרי לילה שהיה כלוא כולו בתוך הגוף שלי. אחרי שכל הנתיבים לשינה נחסמו. אחרי שהעייפות עצמה הפכה לזיקוק נוצץ שבא והולך וצורב מאחורי העפעפיים. תרופות? ד"ר, אתה מדבר על תרופות... אי אפשר להקליד עם כפפות על הידיים. אי אפשר למשש את הבד עם כפפות על הידיים. אי אפשר להרגיש אם העור חלק או מחוספס, אם קר או חם, אם לנייר יש טקסטורה, אם העט מחליק מבין האצבעות או נשאר אחוז בהן. אלה התרופות. ומה שאני רוצה זה לישון. רק לישון.
שלום, אכן את צודקת, לעתים מגע אנושי טוב יותר מכל תרופה, גם אם הדברים עמומים קשר עם אדם חם פעמים רבות טוב יותר מאשר כל תרופה שבעולם. אני מקווה שהלילה תהיה לך הקלה ומאחל הרבה בריאות. כל טוב דר' גיורא הידש
קשר חם? אנושי? עם אדם חי? שלא יברח ממני ומהדיכאונות שלי? שלא חייב לחיות אתי רק משום שנולד לי? לא. אני דיברתי על שינה אחרת. ארוכה הרבה יותר.
