מחלקה סגורה לבן אדם אחד

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

23/01/2005 | 23:51 | מאת: שירה59

היום עברתי חוויה מזעזעת ממש במקרה שנתנה לי לטעום קצת מחייו של חולה שנמצא במחלקה סגורה (או כמו שהמנחה שלי אוהב לקרוא לזה "טיפול נמרץ"). נתחיל בזה שהרגשתי רע מאוד כל הבוקר-חולשה צמרמורות, כאב ראש חזק ביותר, חוסר מיקוד, עירפול ובחילה קלה. הייתי באחת המחלקות בבית החולים שבו אני לומדת שיש לצידה מחלקה סגורה (מחלקה בתוך מחלקה) הייתי צריכה לשירותים ופניתי לעמדת האחיות על מנת לקבל מפתח לשירותי פרסונל במדה היה רק סניטר שטען שאין לו מפתח אבל הפנה אותי לשרותים שצמודים לעמדת האחיות ואמר שהם נקיים ככה שזה בסדר. השירותים היו בתוך חדר ככה שהייתי צריכה להיכנס לחדר ואז להכנס לתוך תא השירותים. האח אומר שהוא סוגר את דלת החדר כדי שהחולים לא יפריעו לי. נכנסתי לשירותים. עשיתי. פתחתי את דלת התא ורציתי לצאת מהחדר. רק מה החדר היה נעול. ולדלת לא היית ידית מבפנים. לקח לי שנייה להבין שמדובר בחדר שהוא כמו מחלקה סגורה לבן אדם אחד. לא יודעת מה הטרמינולוגיה אבל היה מאוד מפחיד. הסתובבתי 180 מעלות וגיליתי שהחדר הגדול מאוד והתמים למראה (שחשבתי שהוא ריק קודם) היה אמנם ריק חוץ ממיטה אחת וחלון גדול שפנה לגינה ירוקה. מצד אחד מאוד רגוע. ומצד שני מאוד מפחיד. דפקתי בעדינות על הדלת. דפקתי שוב ושוב ושוב. ושום דבר. איש הצוות נעלם, וכמה אנשים שעברו ליד החדר אפילו לא הסתכלו פנימה. הבנתי שאם אני נמצאת בחדר סגור, צמוד לעמדת האחיות, ובצידה השני של העמדה נמצאת המחלקה הסגורה- משם יש דפיקות וצעקות כל הזמן,יש רק סיכוי קטן שמישהו בכלל ייסתכל לראות מי דופק, ואולי גם אף אחד לא יזהה אותי כי זו לא המחלקה שאני נמצאת בה בדר"כ. כמובן שאחרי שהבנתי את זה התחלתי לבכות. הרגשתי פיזית ונפשית כל כך רע, במצב של חוסר אונים מוחלט. אחרי כמה שניות נרגעתי והחלטתי לנהוג כרומאים ולדפוק מש חזק על הדלת אולי מישהו ייתיחס (ראיתי קודם שכשאחת החולות בסגורה דפקה חזק על הדלת, התייחסו אליה) למזלי בדיוק כשהתחלתי לדפוק חזק עבר איש הצוות , פתח לי את הדלת ואמר לי בלקוניות :"אוי, אני נורא מצטער". ברחתי משם כל עוד נפשי בי וכשיצאתי החוצה לאויר הפתוח הרגשתי ממש חופשיה. יצאתי מהר מבית החולים והתיישבתי כמו סמרטוט סחוט בתחנת האוטובוס.

24/01/2005 | 00:05 | מאת: מיכל

לשירה, מצטערת בשבילך שעברת חוויה לא נעימה, ונישאר לך טעם מר.את סובלת מקלסטרופוביה? בכל אופן טוב שהכל מאחוריך ואני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. ביי מיכל

24/01/2005 | 00:07 | מאת: שירה59

סתם היה לא נעים והאמתהיא אויל גם קצת טראומטי בייחוד לנוכח מצבי הנפשי.

24/01/2005 | 00:09 | מאת: מתן

תארי לך מה קורה עם זה קורה לך אחרי שאת מתעוררת מזריקה של הרדמה לי זה קרה