דיכאון

במהלך חיי קרו לי המון דברים שלא משנה כמה הם נוראיים הצלחתי "להעביר" אותם ולא לייחס חשיבות יתרה. תמיד הייתי מלאת חוש הומור, צוחקת, חווה חוויות שלא כל אחד יכול (כלכלית, נפשית - לחלק מהדברים שעשיתי בחיי בהחלט דרוש אומץ...) אני מרגישה שעברו עליי כ"כ הרבה דברים שלרוב הסתרתי... למרות שעושה רושם כי יש לי חברים רבים שכביכול אני משתפת אך לא כך הדבר. אני עד כדי כך טובה בהסתרה - שאני יכולה להיות ממש באקסטזה של דיכאון או אחרי טראומה ממשית, אבל לעשות לעצמי את הסוויץ' ולהתנהג כאילו הכל מצוין ובאמת שאף אחד לעולם לא יוכל לדעת מה עבר עליי שנייה לפני. אני מרגישה שאני צריכה עזרה, אני לא מצליחה לישון, אני בוכה בלי הסבר (לבד), הוריי הציעו לי מספר פעמים לפנות לקורס חשיבה חיובית (לא נראה לי רלוונטי), לפסיכולוג, עשיתי זאת בעבר הלכתי למשהו כמו 3 פגישות ע"מ לרצות אותם... ובגדול, אני ממש לא מסוגלת לפרוק את מטעניי ולספר על בעיותי לאדם זר. אינני מאמינה שפסיכולוג יוכל לעזור לי (למרות שאני מאמינה כי השיטה יכולה לעזור לאנשים אחרים - וגם לא לכולם) אני מאמינה כי אני הרופאה של עצמי - ולפעמים זה עובד (כי חוויתי נפילות במצב רוחי בעבר והחלמתי) אינני רוצה לקחת כדורים פסיכיאטריים - קיים בי פחד מכדורים אלו ויש לי חשש שיזיקו לי - מאלף ו-1 סיבות (התמכרות, אבחנה לא נכונה של רופא וכו') כשאני מסתכלת בפורום הנ"ל אני יכולה ממש להיות מוכתרת כחולת נפש אמיתית... המון בעיות שאנשים מציגים פה - מוכרות לי מקרוב. אשמח לקבל עצה.

דכאונית יקרה... ראשית: עצם פנייתך(אף אם הנה וירטואלית ואנונימית) מעידה על כך שאינך מסוגלת להתמודד בגפך- חד וחלק!ואת מציינת זאת מפורשות:(פתיחת ציטוט)אני מרגישה שאני צריכה עזרה, אני לא מצליחה לישון, אני בוכה בלי הסבר(לבד- כמובן...-יכולת הסתרה מרשימה ומנגנון הדחקה מוכר) וכי את מצויה- במצוקה קשה! שנית: עם כל הכבוד לך ולכוחות הנפש הטמונים בך..,(ויש כבוד!) זכרי כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים... ואדם חייב סיוע הומניטרי מקצועי וחיצוני שיסיע בעדו לצאת ממ"ט שערי יסורים!!! לאורך כל התגוללות מכתבך..התנהלות חייך..והתגלגלויותיך...עולה: כי הפחד מסטיגמות הטיפולים השונים ועצם הפנייה לטפל בעצמך (האשה החסונה והחסינה)- מרתיעה ומשתקת אותך.... את חוששת לאבד את האמונה הכל יכולה..בכוחותייך...בעצמך..ביכולתך- הבלתי מעורערת והמוכתרת... ומחסומים מוצקים אלו, מתגברים על התסכול ועל המצוקות הקשות..שאת חווה כשאינך בהליך טיפולי מסודר. וכל זאת בשל סטיגמה קלוקלת הרווחת לדאבוננו- במחוזותינו... צורם לי וחורה לי כי החשיבה שלך מוטעת ומעוותת לגבי מטפלים למינהם והתייחסותך לסוגי הטיפול השונים... ציטוט מדבריך כמות שהם:אינני מאמינה שפסיכולוג יוכל לעזור לי, למרות שאני מאמינה שהשיטה יכולה לעזור לאנשים אחרים(סוף ציטוט)...- האומנם את נמנת בין המגלומנים יחידי הסגולה שאינם מאמינים בכל המטפלים וסוגי הטיפול למינהם..כי אם רק בעצמם?ללא אחיזה לוגית מציאותית?וללא כיסוי?וממשיכים לסבול?ולהאשים את נסיבות החיים ואת זולתם בגורל האומלל שהנו מנת חלקם? מהעולה במכתבך ניכר שלא!את פשוט מבולבלת ומתוסכלת...ומעולם לא נעזרת..לא היית בעמדת הנתמך...ולא התנסת בטיפול נפשי יסודי...פרטני....מקצועי..ארוך טווח...סודי(הגנה המוענקת לך מעצם חוק זכויות החולה) ורציני! ציטוט 2 ממכתמך:כשאני מסתכלת בפורום הנ"ל, אני יכולה ממש להיות מוכתרת כחולת נפש אמיתית, המון בעיות שאנשים מציגים פה, מוכרים לי מקרוב(סוף ציטוט)- האומנם את באמת ובתמים חושבת כי כל מי שפונה למתן טיפול פסיכיאטרי או פורום פסיכיאטריה וכדומה לוקה בנפשו-פשוטו כמשמעו? ובעל מחלת נפש נרקוטית, אקוטית ופתולוגית? דעי לך יקירה שלא כן הדבר...רוב רובם אנשים נורמטיבים בעלי הפרעות שונות שגורמות לתפקוד לקוי והם מעוניינים לשפר את איכות חייהם...החל מהפרעות חרדה, הפרעות אישיות, הפרעת טורדדנות כפיתית...דכאון זמני וכדומה... ואגלה לך רז בהן צדקי: העובדת הסוציאלית של קופת החולים בה אני חברה...נטלה שנה כדורים נוגדי דכאון..וכאשר היתה בתפקיד והנה בעלת יכולות קוגנטיביות ומנטליות למעלה מהנורמה!באם נניח בצד את יכולתיה האנטלקטואליות- המחוננות... כך שתקבלי פורפורציות יקירה....השד לא גדול כפי שהוא נראה לעומד מן הצד! ההמנעות מטיפול...תדרדר את מצבך..עשרת מונים...מנטילת כדור יהא אשר יהא עם כל השפעות הלוואי למינהם....ולגבי התמכרויות..בעידן הציוויליזציה התפתחו תרופות שיאזנו אותך..יעלו לך את הסרוטונין..את האדופין...ישפרו הפרעות חרדה- אם קיימות... יתנו לך איכות חיים..יעניקו לך את סם החיים ואת הפריולגיה לחיות ולא לשרוד כאוד...לחוש את החיים ולא להיות ולא להיות, ללהפסיק לחיות בצל החים...בבואת החיים...לפחד מהצל של עצמך...והכל ללא כל סכנת תלות או התמכרות בתרופה....!!! ממליצה לך ראשית לגשת לאבחון קליני מקצועי אצל פסיכולוג ובמקביל אצל פסיכיאטר מומחה!ויפה שעה אחת קודם!!! אומנם יש מטפלים שרלטנים..כמו בכל אלמנט בחיים... אך ישנם מוסמכים, מקצועיים ומעולים..שיעניקו לך את סם החיים. אל תתני למטפלים צאנס..העניקי צאנס לעצמך ובלבד! בתקווה כי נתתי לך את הפוש הראשוני לטפל בעצמך..ולצאת מבועתך..שכלל אינה אוטופית ואופורית..כי אם אפרורית... כל טוב ובהצלחה רבה, המתוסכלת הניצחית.

אני לא בטוחה אבל אולי טרפיה ביצירה והבאה יכולים לעזור לך כי את לא מרגישה שאת יכולה לדבר על בעיותיך אים אדם זר וליפעמים זה טוב להוצי החוצה את מה שיש לך ביפנים אני חושבת שזה יכול להקל עליך כי את לא מוציאה את זה דרך דיבור אלה בדרכים מענינות ומרגיעות יותר (טרפיה ביצירה) אני מקוה שעזרתי לך ושיהיה לך טוב יותר בהצלחה קרן

לדיכאונית כבר בחירת השם מעידה על מצבך אבל אתייחס לנקודה אחת. רבים חושבים שללכת לטיפול או ייעוץ הם ביטוי של חולשה או ביטוי לכך שאינך יכולה לפתור את הבעיות בעצמך וזקוקה לעזרה. אני משווה את מקומו של המטפל למראה. נכון שאת יכולה להתאפר ללא מראה וגם עשית זאת, אבל בדרך כלל את מעדיפה את המראה וגם האיפור יוצא טוב יותר (לגברים-תגלחת), לכן אם המטפל משמש רק כמראה ואת עושה את כל העבודה - זה כבר מספיק. גם בטיפול את עושה את העבודה ולא המטפל, המטפל רק משקף את הדברים, מכוון אותך לדברים רלוונטיים יותר כדי לחסוך זמן וכך הלאה, אבל את העבודה את עושה. כך שגם אם את חושבת שאת יכולה לעשות את העבודה לבד ולצאת מהדיכאון, אני נוטה להסכים אתך, אבל המטפל בהחלט יכול לזרז את הדברים ולעזור לך. כל טוב דר' גיורא הידש