חרדות וקשרים חברתיים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני בת 29. לפני כמה שנים עברתי משבר שהשאיר אותי מלאה חרדות ומחשבה פסימית על החיים. לצערי גם התנתקו הקשרים שלי עם חברות ולא טרחתי ליצור קשרים חדשים. היום אני מאד בודדה. אין לי אפילו חברה אחת ואני כל כך צמאה לקשר הזה שיש בין נשים. השתניתי, גדלתי אבל נשארתי לבד כי לא שמרתי על קשרים. היום, בגלל הזמן שחלף, אני לא יודעת איך ליצור קשר וחרדה מאד מדחיה. מה עושים? חשבתי להצטרף לקבוצה לבני גילי העוסקת ביחסי אנוש או חרדות או משהו כזה בהדרכת איש מקצוע. האם יש כאלה דברים באיזור חיפה? אודה על כל עזרה
לרונה- יש לך קשר עם גבר? בן זוג? חבר? בגיל הזה יוצאים בזוגות וככה מכירים.... תנסי להירשם לאיזשהו חוג בנושא שמעניין אותך- כמו ציור, פיסול, ריקודי עם, יוגה, פילוסופיה, שפות וכו'.... לא חסר. ביי
תחושת הבדידות... והתלישות... אכן מכלה כל חלקה טובה. ממליצה לך בחום להצטרף לחוגים כגון: יוגה, מדיטציה, הילינג, טנטרה, אומנויות למינהם: ציור, כתיבה יוצרת, תאטרון, פסיכודרמה, פיסול ועוד כיד הדמיון הטובה.. ובכך להרוויח שני ציפורים במכה אחת: להכיר חברים וחלון הזדמנויות חדש למכרים חביבים..וכן לממש תחביבים ישנים. כמו כן ממליצה לך בחום על סדנאות למודעות אישית ובן אישית..במתנסים הקהילתיים המצויים בריכוזי כל הערים הגדולות. בשורות טובות, ישועות ונחמות המתוסכלת
לרונה אני מצטרף לקודמי והייתי מוסיף שאם מדובר על טיפול אז אולי פסיכודרמה עשויה להתאים. בפסיכודרמה עוסקים רבות ביחסים בין אישיים והתהליכים הם קבוצתיים ובדרך כלל מרתקים. כל טוב דר' גיורא הידש
