שאלות קשות מאוד שקמתי איתן הבוקר

אני חושב את מה שאני חושב הבוקר ואינני מאמין למה שמשמיעות לי אוזניי, אבל אני חייב להכיר בכך שאלה שאלות אמיתיות לגמרי. האם יתכן שהחברה שלנו כל-כך חולה עד כדי כך שאדם שהוא בריא מאוד מבחינה נפשית מובא על-ידי משפחתו האוהבת לבית חולים לחולי נפש, מסכים להגיע לבית החולים מרצונו החופשי, ואף חותם על אישפוז מרצון. ובאותו הערב נקשר למיטה לכל הלילה ומקבל "תרופה" שמשתקת אותו כמעט לגמרי למשך כמה חודשים? אני לא כועס בכלל על הפסיכיאטרים. הם לא מבינים ולא יודעים כלום על בריאות נפשית או חולי נפשי. הם ברובם הגדול טיפשים ובורים. ואלה מהם שאינם טיפשים ובורים לא יודעים מספיק. יתרה מזו, הכיצד אכעס, והרי חתמתי אני עצמי באשפוז הראשון שלי על טופס הסכמה לאישפוז. אני הסכמתי שהם יעשו לי מה שהם עשו!!!!!!!!!! הסכמתי! יתרה מזו, הפסיכיאטרים היו בטוחים שאני "חולה" בנפשי וחשבו שמה שהם עושים הוא לטובתי. אני לא כועס על עצמי כי גם אני הייתי אז, באשפוז הראשון שלי לפני שנה וחצי, עדיין חסר הבנה כמו זו שיש לי היום על בריאות נפשית וחולי נפשי. אני לא מתנגד לאישפוז פסיכיאטרי לכשעצמו. במקרים רבים הוא חיוני ומועיל מאוד לאנשים מסוימים. בעצם- הועיל גם לי. כי אלמלא הרצח שרצחו את נפשי והאונס שעשו בי לא יכלה להיוולד מחדש נשמתי כמו שנולדה עכשיו. והכי חשוב. ביום הזה שהגיע כבר אינני מפחד כלל..... אז על מי נותר לי לכעוס? תגידו לי? אמרתי לרופאה שלי שאני כועס על הציוויליזיציה. זה הרי קצת מגוחך. ואני כועס על אלהים אם חס ושלום הוא קיים. אבל גם אם הוא קיים חס וחלילה הרי מה שנעשה לי היה מידי אנשים ולבסוף קיבלתי סתירה רק כדי להתעורר, אז גם עליו אין לי מה לכעוס? אנא עיזרו לי. על מי לכעוס? כי אני כועס אפילו כועס מאוד.... בברכה מיכאל(מקקקי)

והכל בזכות הפסיכולוג שלי, ששאל אותי "למה אתה לא יכול לומר שאתה רוצה להיות בריא מבחינה נפשית?" אני כבר בריא מבחינה נפשית. יותר מדי בריא מבחינה נפשית! בברכה מיכאל(מקקקי)

והוא היה "חולה נפש" קשה מאוד, והוא כתב "רועה אין- והעדר אחד! כל התשוקות שוות. כולם שווים. כל המשונה בהרגשתו הולך מרצונו החופשי לבית משוגעים!" ניטשה, פ. כה אמר זרתוסטרא (ירושלים ותל-אביב: שוקן, תשל"ה)

כבר חשבתי שעד עכשיו יהיו תגובות למה שכתבתי אבל אין, אז אני אוסיף משהו. אגב, אני קצת תוהה ביני לבין עצמי אם הבראתי למה אני מרגיש צורך לכתוב בפורום הזה. הסיבה היא שאתם נוגעים לליבי, המסכנים שבאמת סובלים קשה מכל החרא הזה. בכל מקרה, אני אספר לכם משהו שחשבתי בזמן שנסעתי באוטובוס בדרך חזרה מהעבודה החדשה שלי, (היא במקרה ב"התנדבות" אבל לא משנה, מהעבודה בשכר התפטרתי. אין לי סבלנות. זו עבודה משעממת ודבילית מדי בשביל אדם כמוני). ובכן: אם ניטשה כתב ש"אלהים מת" בסוף המאה ה-19, אז מיכאל(מקקקי) לא יכול היה להבין לבד שזה נכון לסוף המאה ה-19 והיה צריך ממש להרגיש ולחוש בכל נימי נפשו וגופו ורוחו ש"אלהים מת". (מאניה פסיכוטית מס' 1) ואם סרטר או קאמי כתבו אחרי אוושויץ ש"אלהים נעדר" אז מיכאל(מקקקי) לא יכל להבין את הרמז ולעבור לסדר היום והיה חייב להרגיש בעצמו ש"אלהים נעדר". (מאניה פסיכוטית מס' 2) אבל היום שמיכאל(מקקקי) סוף כל סוף הבריא באמת הוא יודע שבמאה ה-21 אלהים כבר לא מת וכבר לא נעדר, הוא פשוט יצא לחופשה! ותחשבו על זה. אוף, אני משתף דווקא אותכם בפנינים שלי. ואם לא אותכם- אז מי כבר אני אשתף? על "קשקושים" כאלה אף אחד לא יתן לי קביעות באוניברסיטה. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ואגב, הייתי שמח לכתוב כאן בשמי האמיתי אבל זה נראה לי לא מנומס אבל שמתי את הכתובת אי-מייל. בברכה מיכאל(מקקקי)

אך הציוויליזציה אשמה........ תפיל עליה את כל התיק:- לולי הקידמה הפרוגרסיבית לא היו מאשפזים גאונים ודוגלים שהם גובלים בשיגעון...