חרדה איומה מהריון, לידה ואמהות

יש לי בעיה שמאד מאד מציקה לי ואשמח לקבל תגובה/עצה. בשנים האחרונות, בעיקר מאז שאמי נפטרה, סבלתי מחרדות ודכאון וטופלתי הן אצל פסיכולוגית והן בתרופות. היום אני מרגישה טוב ומאד כבר נשאתי ואני מאושרת בנישואיי. אגב, אני בת 29. בתקופה האחרונה אני חושבת כל הזמן על אמהות אבל חרדה מאד מהריון, לידה ואפילו האמהות. החרדות שלי קשורות למספר נקודות כשהעיקרית ביניהן היא הפחד שההריון יגרום לי שוב לדכאון או חרדות ושלא אוכל להיעזר בתרופות או לצאת מהמצב בו אני נמצאת. אני מפחדת שהשינויים ההורמונליים בהריון או לחילופין בלידה והמצב החדש שהאמהות מביאה יגרמו לי לאיזשהו אובדן שליטה נפשי. בנוסף מאד מחלתה ופטירתה של אמי הפכתי להיות מאד נסערת וחוששת ממחלות וקשה לי להיות לבד כשאני חולה. אני חוששת שאאלץ ללכת לחלק מהבדיקות לבד או שיהיה מצב שבו אצטרך לנוח בבית ואהיה לבד כי בעלי חייב לעבוד ואין לי איש מלבדו שארגיש ממש נוח איתו. אני גם חוששת שיהיה לי דכאון שאחרי לידה ולא יהיה מי שיטפל בתינוק כיוון שבעלי יצטרך לעבור וגם לא יהיה מי שיעזור לי לצאת מהמצב. אני יודעת שנבואה עשויה להגשים את עצמה והפסיכיאטרית הסבירה לי שאין סיבה מיוחדת לחשוש מדכאון אחרי לידה אבל משום מה אני מאד חרדה מהנושא. אני נוטה לדאגנות יתר וחרדות וחוששת שזה ילווה גם את ההריון, הלידה והאמהות. מה עושים? אני כל כך רוצה להיות אמא אבל רק המחשבה על הריון גורמת לי כמעט להתקף פניקה של ממש.

לפרח לדעתי השינוי הגדול ביותר שעוברת אישה בחיים הוא המעבר מאשה לאם. זהו שינוי פסיכולוגי מקצה אל קצה. כך שגם החרדות שלך מובנות וברור שאת חוששת מהמעבר להיות אם לפי הפרטים שספרת במכתבך הקצר. פעמים רבות הטבע עושה את שלו ומגברים על החרדות ועושים את מה שחולמים עליו. אם את מתעכבת אז כדאי לחזור לפסיכותרפיה ולעבד את נושא האמהות והמשמעות של אמהות אצלך. דרך אגב, גם אצל הגברים זהו שנוי גדול אבל בכל זאת יש הבדל.... כל טוב דר' גיורא הידש