חרדה

אני סובלת מחרדה שמתבטאת בזה שפחדתי לצאת לבחוץ לרדת בכלל מהבית או להשאר בבית לבד וכן לנסוע רחוק אני מטופלת בזה כחודשיים ברסיטל ורק עכשיו העלו לי את המינון מכדור אחד לשניים הרגשתי השתפרה מעט (למשל כבר לא פוחדת לצאת לבחוץ ומתרגלת להיות בבית לבד ללא פחד , שומעת מוזיקה כשאני לבד ומעסיקה את עצמי) תופעות החרדה היו שהרגשתי שאני עומדת ליפול או להתעלף ולא יכולתי להחזיק עצמי וכשהיתה תופסות אותי תופעות אלה היתה גם מחשבה שנמאס לי ואני עומדת למות (זו מחשבה רגילה שאמרו לי שקשורה לחרדה שתפסה אותי ) שאלתי היא: עדין למרות שמעט השתפר מצבי אני נזכרת בימים (לפני חודשיים) שפחדתי לצאת ופחדתי שלא אמות אומנם זו רק מחשבה אך היא מציקה לי מכיון שאני רוצה להמשיך קדימה ולהתגבר על מה שעברתי התחלתי לצאת הרבה לבחוץ גם להרגיש שלא קורה כלום ולהתגבר איך אפשר לפתור את המחשבות שמציקות ומבהילות האם זה יעבור עם הזמן גם בעזרת הטיפול התרופתי? האם חרדה עוברת מתישהו? לא איכפת לי להמשיך כמה שיותר בטיפול התרופתי שעוזר העיקר להפתר מהתופעה כי הרי קשה לחיות כך!שאלה נוספת איך אפשר לצאת בתקופה זו עם חברות בלי לפחד שהחרדה תתפוס אותי לידם כי לא סיפרתי להם על תקופה זו שאני עוברת

ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי תומך אינטגראטיבית עם התרופות. כדי לעזור לך בעיבוד המחשבות המציקות...במטרה לפטור אותך מההתעסקות האובססיבית סביב החרדה והשלכותיה. ככלל: התעסקות בתחביבים ואלמנטים מרגיעים מומלצים כטיפול נוגד- לחרדות מכל סוג שהוא. בהצלחה וכל טוב, המתוסכלת

לעדי אכן לחרדה פנים רבות, וכאשר מפסיקים להיות חרדים מתחילים לחשוש שמה יקרה אם תהיה לי חרדה כאשר אצא עם חברות. גם זה סוג של חרדה. כך שישנו שיפור רב אבל עדיין ישנם סמנים של חרדה וכפי שאת יודעת, עדיין לא הכל בסדר ויש מקום לשפור. אומנם התרופות הן חשובות אבל חשוב מאוד לצאת ולעשות דברים שהיית נמנעת מהם בגלל החרדות, למעשים יש חשיבות רבה מאוד. אם את מרגישה בטוב עם הטיפול התרופתי וממשיכה לשבת בבית, הרי הטיפול כלל לא עזר באופן מעשי.... כמובן שאם קשה לך לצאת מכוח הרצון שלך, או שאת רוצה את הטיפול השלם, אז הטפול השלם הוא שיחות ותרופות. כל טוב דר' גיורא הידש