הודעה דחופה לשירה שאין לה אף אחד

שירה, קראתי את הודעתך או מכתבך שתשומת לב מירבית. קראתי גם את התגובות האינפנטיליות של מיכאל, שאני לגמרי מזועזעת ממנו, והגבתי לכך. אני מאוד מבקשת שתחזרי עמוד קודם, לעמוד 477, ותקראי את המכתב שכתבתי לך. וגם שתגיבי. את לא לבד. הלן.

נו, באמת, הלן.... את לא מבינה שאני איתך ועם שירה באותה הסירה? לא מבינה? כל אחד מבטא את זה אחרת. אצלי זה יצא אתמול בצורה צינית כזו כי היה בי אז הרבה כעס. מה אני אעשה? ככה זה... היום יש בי עצבות... התעוררתי לבוקר של עצבות. אבל אני לא מתחרט על מה שכתבתי, כי גם במה שכתבתי יש שמץ של אמת. גם מה שאת כתבת לגמרי נכון. בברכה מיכאל(מקקקי)

ושימי לב לעוד משהו. אלמלא התגובה הצינית שלי האם הייתה מגיעה התגובה האמפאתית שלך? האם יכול להיות שבכך שעניתי תשובה צינית גרמתי לך לצאת מהמיטה ולשבת ולכתוב תשובה כל-כך ארוכה ומפורטת? האין יש מקום גם לציניות שלי וגם לאמפאתיה שלך? תחשבי על זה.... בברכה מיכאל(מקקקי)