לדר' הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב. הובחנתי כסובלת מהפרעות פניקה,אבל היתי רוצה להתייעץ. לא ברור לי אם זה באמת בעיות של חרדה,או אולי מחלה אחרת.היו לי כמה התקפי חרדה,אפילו היתי אומרת ימים של התקפים ופניקה.פניתי לטיפול,קיבלתי סרוקסט.אני לוקחת את זה כבר שבועיים.ההתקפים עברו,אבל מצב כללי לא השתפר כלל.אין לי רצון לעשות שום דבר.כל תנועה גורמת לאי-נוחות.חובות בבית,בעבודה -זה סבל נוראי.לדעתי אני סובלת יותר מדיכאון,מאשר מחרדות.אבל אולי הטיפול הוא לא נכון?אולי צריך לעלות את המינון?אני מקבלת 20 מ"ג.למרות שיש לי לפעמים פחדים ממש מוזרים (שלא היתי מספרת אותם לאף אחד,כמובן).שייגמק אוויר ולא אוכל לנשום וכל מני פחדים .זה מפחיד אותי מאוד,במיוחד שזה נשמע כמו אצל חולת נפש רצינית.עוד יותר אני פוחדת מלאבד שליטה.למשל היום נסיתי לחשוב על המחר.(מה אני צריכה לעשות).ולא מצליחה-כאילו אין לי מחר.יותר נכון יש לי הרגשה ולא יהיה לי מחר.כאילו החיים שלי נגמרו. מה זה?מה אתה חושב?איך מטפלים בזה?
לאיה כל הדברים שכתבת מתאימים למצבים של חרדה.... כך שאפשר להרגע. הסרוקסט מתחיל להשפיע אחרי כשבועיים אבל השפעתו הולכת ומתגברת בחודשים הראשונים, כך שצפוי שבזמן הקרוב גם תרגעי וגם תרגישי טוב יותר וגם תחזרי לתפקוד מלא, אין מה לעשות אלא לחכות להשפעה הטובה של הסרוקסט. בדרך כלל חרדה ודיכאון הולכים יחדיו, חרדות קשות פוגעות במצב הרוח וגם דיכאון מעורר חרדה. כך שהאבחנה והטיפול כנראה נכונים ואין צורך לעלות במינון אלא לחכות. כל טוב דר' גיורא הידש
