היי, קפצתי לביקור....

מבחני הסמסטר הולכים וקרבים. קשה לי להאמין שאני עושה את זה, למרות שכל לילה אני אומרת לעצמי שאני אצליח.יש בעיות עם האחיינית שלי, ליאור. יש לה בעיות עם המיילין וגם חוסר בחומצות אמינו. היא לא מפותחת בדומה לבנות גילה.... היא פשוט עושה לאמא ולאחותי את המוות. מזל שאני לא שם אחרת הייתי רואה את ד"ר מרמור שוב. PD מאוד פוחדת ממזג האויר. היא פוחדת מרעשים, ורעמים עושים לה ממש רע. אני מנסה למצוא מאמצים לחתולים (מקווה שכבר מצאת) באוניברסיטה אני תורמת כל הזמן לאגודה למען החתול (אתה יודע שאם זה היה תלוי בי כל הנטושים היו אצלי בבית, כלבים, חתולים ועוד...) לדעתי, במרפאות פסיכיאטריות צריך לפתוח סדנאות לטיפול בבעלי חיים. זה עוזר. זה עוזר מבחינה רגשית וגם מבחינה שיקומית. אדם פגוע נפש יודע שיש לו למי לקום בבוקר וזה כבר עושה את ההבדל. אגב, לגבי אסון הצונאמי, צריך לטפל בחבר'ה שהיו שם עכשיו כדי שהם לא יפתחו PTSD, אתה זוכר, עשיתי על זה עבודה.... לפי דעתי חוץ מצוות רפואי וסיוע של מזון צריך לשלוח גם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וגם פסיכיאטרים... שמור על עצמך והמשך לעזור לאנשים, רחל

לא כדאי מכתב כזה לכתוב למייל האישי של דוקטור הידש?

דווקא לא... המכתבים הללו באים גם כדי לעודד חבר'ה שנמצאים בצרות. מכתב כזה בא להראות כמה וכמה דברים: 1. אולי המחלה או ההפרעה הנפשית פגמו בנו והרסו לנו כמה דברים אבל ישנם דברים שאנחנו עדיין טובים בהם. דברים שאנחנו עושים על הצד הטוב ביותר. אנחנו קודם כל בני אדם אחר כך יש לנו את ההפרעה הזו .... 2. אחת מהשליחויות שלי בחיים זה לעזור לאנשים אחרים. אנשים שלא מאמינים שיש מחר - אז זהו שיש... אני עברתי 9 אישפוזים ועכשיו אני לומדת. אני רוצה שאנשים יבינו שיש מוצא... 3. ד"ר הידש עזר לי רבות בתקופות הלא טובות. 4. טיפול בבעלי חיים הוא עיניין חשוב שיכול לעזור. אם כל מי שמשתתף בפורום יאמץ כלב או חתול או אוגר או כל בעל חיים אחר הרי שזה יתן משמעות לחייו. זו עיסקה טובה גם לאדם הסובל וגם לבעל החיים שידע לתת המון אהבה.