מה עושים ?

שלום דוקטור, רציתי לדעת מה ניתן לעשות במקרה שקרוב משפחה חולה בפרנויה ואינו מוכן להכיר בכך ולקבל טיפול. המצב כרגע הוא מדאיג מאוד ומצריך טיפול דחוף.

בשל מגבלתו וחששותיו הפרנואידים אין כל עילה מוצדקת לשכנעו להכיר במצבו ולהניעו לגשת לטיפול בהול, כשם שאדם פסיכוטי אינו מסוגל למודעות אישית והכרה במצבו. במקרה של הכחשת החולה מדעת(תהליך של הדחקה) או שלא מדעת, ניתן לגשת לפסיכיאטר מומחה, ולציין לחולה שמכיוון שאתם מודאגים מאוד ממצבו וחרדים לשלומו וגורלו, והוא בטוח בעצמו שהוא במצב נורמטיבי ושהכל תקין, אתם הולכים לרופא מומחה שישלול את הנחת היסוד שלכם, ותשדלו אותו שישיג בכך אך אלמנטים חיוביים. ראשית: תפסיקו לנדנד לו ובכך הוא יקבל תמיכה סביבתית וגושפנקא מקצועית-קלינית שהוא בסדר גמור וצודק בתחושות הפראנואידיות שלו, וכן יזכה שמעצם ההכרה שהוא בסדר תתמכו בו ותאמינו לו ותדבקו בחששותיו "המוצדקים" "והריאלים" ועל ידי כך תוכלו לטפל בכל המתנכלים לו ולסייע לו במצוקתו (במחלת הרדיפה שהוא לוקה בה-וזה בינינו:-) בהצלחה רבה רבה. המתוסכלת.

לאיתי אכן שאלה קשה ולא תמיד יש פתרון. הכלל הראשון הוא התמדה-להמשיך ולהסביר שישנה בעיה והוא חייב להגיע לפסיכיאטר, וכמה שיותר קרובי משפחה או אנשים משתתפים במסע השיכנוע הזה כך יותר טוב. הדבר השני הוא ההתייחסות למחשבות השווא, צריך ללכת בשביל הביניים של הסכמה שהאדם מאמין במה שהוא מאמין, והסכמה שאתה והאחרים מאמינים בדברים אחרים. כך אפשר לשמור על הקשר עם האדם וגם לא להסכים לכל מחשבות השווא. שבת שלום, דר' גיורא הידש