מה לעשות?

שלום, בזמן האחרון אני שרויה במתח רב, והדבר התחיל למצוא בטויו בהפרעות שינה של יקיצה באמצע הלילה ללא יכולת להירדם מיד שוב, כי מחשבות ודאגות שונות בדבר העתיד מותירות אותי במצב של עוררות גבוהה. גם במשך היום סף הרגישות שלי מאד מאד נמוך. כל פעולה נראית לי כמו חציית ים סוף, ובכלל מחשבות שונות על מצבי המשפחתי, כלכלי, תעסוקתי מעסיקות אותי. כמובן- אינני מרוצה מכל אחד מהנ"ל שציינתי ואני כל הזמן בוחשת בהווה, מנסה לחשוב מה לעשות כדי לשפר וגם מידי פעם חושבת על העבר שהיה טוב יותר (אולי...). כל הזמן יושבת לי אבן בלב, אבל לא משתקת אותי מעשיה. אני עושה מה שצריך, אך בלית ברירה, וכפי שציינתי כל פעולה נורא קשה לי. צורכת ממני אנרגיות אינסופיות, ולפעמים אני אפילו "מתמוטטת" ובוכה. אני מנסה לפצות את עצמי על ידי קניה של דברים שאני צריכה, כדי שאולי ארגיש יותר טוב, אבל זה גם לא פותר את הבעיה. אני מאד מאד מאד לא מרוצה מהחיים שלי כעת ועוד יותר מההרגשה הקשה בה אני חיה כל הזמן, וכל המחשבות והדאגות. אני גם מנסה להיאחז בדברים האובייקטיביים הטובים שיש לי בחיים, אבל גם זה לא מצליח. הייתי רוצה להגיע למצב של "אדישות", שלא אהיה כ"כ רגישה וכ"כ מתעסקת עם עבר-הווה-עתיד, ופשוט לחיות את הרגע וליהנות ממנו. בנוסף, תעסוקתי דורשת יכולת חשיבה וריכוז וגם את זה אני בקושי מצליחה לעשות, והתפוקה מאד מאד ירדה-דבר שלכשעצמו מטריד אותי, וכך אני נכנסתי למעגל קסמים. אני יודעת שלא תוכל לטפל בי בפורום, אבל הייתי מבקשת ממך כיוון לטיפול ולא רק של איש מקצוע אלא לדעת גם איזו סוג של תרופה מתאים לי.בתודה מראש.

לשירה ישנן מספר נקודות במכתבך אשר מצביעות על הצורך בטיפול- את כותבת על ירידה בתפקוד, על כך שאת מודאגת מהמצב ודאגה זו כבר מחריפה את המצב מעין מעגל סגור, דבר חשוב הוא כמה זמן המצב נמשך-זאת לא כתבת. הטיפול הנפשי הוא שיחות ותרופות והשילוב בין השניים. כמובן שצריך לבדוק מה מתאים לך, הטיפול התרופתי המקובל הוא בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון הפועלים על הסרוטונין כמו הפרוזק, סרוקסט וכך הלאה. כל טוב דר' גיורא הידש