חשש לקראת הפסקת טיפול

ד"ר שלום רב, להזכירך, אני מטופלת ב-20 מ"ג ציפראלקס ליום מזה כ- 10 חודשים. זאת בעקבות התקפי פאניקה ודיכאון שארעו לפני יותר משנה. בחצי השנה האחרונה אני מרגישה ומתפקדת היטב! כיוון שכך, וכיוון שברצוני להכנס להריון ללא תרופות - אני שוקלת להפסיק את נטילתן. כבר קבעתי פגישת יעוץ עם הפסיכיאטרית שלי בעניין. מאז שהתחלתי להרהר בהפסקת טיפול - עלתה רמת החרדה שלי ואיתה גם תחושת הדיכדוך. נראה שיש בי חשש מהתוצאות האפשריות... אוסיף ואזכיר, כי אני ממשיכה בטיפול הפסיכולוגי, ושם- מנסה לעבד את החששות. אשמח לקבל את חוות דעתך בעניין - האם כדאי "להקשיב" לחרדות ולדחות את הפסקת הטיפול התרופתי, או לנסות להתמודד איתן ולהמשיך בתהליך, כפי שתכננתי... מאד מודה לך על תשומת הלב ! יעלה.

המינון שאת נוטלת מאוד נמוך, לידיעתך. המלצתי הנה כי תעשי לעצמך תקופת ניסיון של ירידה הדרגתית במינון דהיינו: תורידי למינון של 10 מ"ג. ובדקי לתקופת מה, והאם חלים שינויים בתחושותך ובתיפקודך... במידה שההורדה במינון אינה פוגמת בכושר תיפקודך ואינה גורמת להחזרת דיכדוכך ועוד כיוצא באלו מרעין בישין...משמע הסתגלת למינון הנמוך. תפסיקי לגמרי את נטילת התרופה. במידה ואת חשה הרעה במצבך, תדיר ניתן לשוב וליטלה בהדרגתיות. בהצלחה רבה. אחותך לצרה. המתוסכלת האלמותית.

ליעלה סיום טיפול היא שאלה מורכבת ותלויה במרכיבים רבים, מצב חיצוני (פרנסה, קשיים וכך הלאה), קשרים במשפחה, ומצב פסיכולוגי. יחד עם זאת תמיד הריון וציפיה לאירוע חשוב ומשמח בודאי שיעזרו לך ויעודדו את רוחך. החרדות מסיום הטיפול מרמזות על כך שאולי מוקדם מדי, אבל הן רק חלק מהתמונה הכללית, כך שהן חשובות אבל לא כל התשובה. כל טוב דר' גיורא הידש