מתעצבנת באופן לא נורמלי - Follow up

ד"ר הירש שלום, לפני כשבוע פנית אליך וסיפרתי לך על כך שאני מרגישה התגובות הפיזיות לכעס אצלי הן לא נורמליות. ענית לי שנראה לך שאני נמצאת באיזה-שהוא קונפליקט נפשי שגורם לכך שאני שחוקה ואין לי הרזרוות לטיפול במצבים של כעס. התשובה שלך הדהדה לי מאוד, למרות שעל פניו אין בחיים שלי שום מקור לבעיה. אני עובדת במשרה שנעימה לי רוב הזמן, הזוגיות שלי טובה, יש לי חברים והקשר עם ההורים מצויין ותמיד היה. התחושה שלי הייתה, עם זאת, שהחיים עצמם, חיי היום יום, גוזלים ממני הרבה מאוד אנרגיה. הדברים הקטנים הקשורים לניהול החיים. יש לציין שבנוסף לעבודתי יש לי תחביב גוזל זמן וחיי חברה פעילים, אבל אין מה להשוות את הלחץ עליי לזה שקיים למשל, אצל הורים לילדים. בכל זאת, אני מרבה לפספס פגישות, לשכוח דברים, לנהל זמן וכסף באופן מחורבן וכל הדברים האלה מעיקים עליי ביום יום והופכים אותי למאוד חסרת ביטחון ועצבנית. חוסר הביטחון מלווה אותי מהילדות אבל נראה לי שבשנים האחרונות הוא נקשר לתחום הזה - יש לי תחושה שאני לא מצליחה לנהל את החיים שלי ושבגלל זה לעולם לא אהיה חברה, בת זוג או אימא טובה. ממידע שקראתי עלה בדעתי שאולי אני סובלת מהפרעת ריכוז וקשב. אז בסוף כל המכתב הארוך הזה, רציתי לשאול אותך כיצד ניתן לאבחן בעיה כזו (האם אפשר דרך קופ"ח?), מהו הטיפול הנפוץ במבוגרים? האם תמיד כדאי לטפל בבעיה, או ש"טיפול" יכול לשנות חלקים חרים באישיות שלי, שאותם אני דווקא אוהבת? (בסך הכל, אני מצליחה להחזיק עבודה ומערכות יחסים). האם יש טיפול מלבד התרופתי?

לאריאלה לדעתי הפרעת קשב היא דבר שכיח והרבה פעמים לא מאובחן ובמיוחד אצל בנות/נשים. כך שתמיד כדאי לבצע אבחון. רק תזכרי שלפי הגדרה הפרעת קשב מתחילה בילדות ונמשכת לעתים גם בגיל המבוגר כך שאם לדעתך לא סבלת מהפרעת קשב בילדות אז אין מדובר בהפרעת קשב. הטיפול התרופתי מומלץ בעיקר לאנשים לומדים כמו סטודנטים או אנשים שלומדים הרבה בעבודתם. בהחלט שאין הכרח לטפל בכל מבוגר בריטלין או כל תרופה אחרת. בהחלט אפשר ללמוד אצל פסיכולוג טקטיקות ודרכי התמודדות עם הקשיים שציינת ועם קשיי ריכוז בשיחות. כל טוב דר' גיורא הידש