קשיי נשימה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר הידש אני מעריך שיתכן ואינך זוכר אותי. התיעצתי איתך לפני כשנה וחצי כשהייתי בשפל המדרגה (לאחר תאונה מגבילה )שהתבטא בין היתר חרדות ודכאונות .בעודודך פתחתי דף חדש מרשים שלהתעתי התבטא בהשיגים כלליים, תעסוקתיים לימודיים, ובמישורי חיים אחרים. אני די הפתעתי את עצמי : כאילו חייתי בחיים הזויים דווקא מהשפל זינתקי להשיגים שאני מתקשה להאמין שהם שלי. הכל פעל כשורה להוציא תחשות פרנואידיות לאחר קבלת משרת ניהול: כלפי חוץ לא הראתי מצוקה אך פנימה נלחצתי מתחשות שהסביבה בעבודה רצתה לפגוע בפקידומי, למרות שברור היה לי שהחששות מבוססות על מקור פנימי בעיקר. לפני כשבועיים אושפזתי חמספר ימים במחלקה פנימית בגין חשש לארוע קרדיאלי , כשהתלונה העיקרית הייתה לחצים בחזה הבירור הסתיים בצינתור שהצביע על העדר פתולוגיה כלילית משמעותית או מסכנת חיים. עד שחזרתי הביתה שמרתי הן על קור רוח והן על הומור. הוקפתי בחברים ידידים וקרובי משפחה שתמכו בי ועזרו לי. לכאורה הייתי אמור לחוש הקלה , אך אני נתקף בחרדות משונות , קשיי נשימה שכעת ברור לי שאינם על רקע פיזי. אני חש משותק ובעיקר קושי וחשש לחזור לעבודה. אודה על כל עצה מעשית שתטיב את מצבי. בתודה מראש. דן
הילד שלי לוקח ריטלין של 20 היום או היה שותה 10 עד לפני שבוע ואו ממשיך לעשות בעיות או מרביץ לילדים לפעמים לא עולה לכיתה אבל כול זה רק עם המורה לא שומעת לא או הזה ילד יתחיל איתו בבית או בסדר עם כול החברים או ילד מאוד חם ואוהב.נ.ב אבא שלא ניפטר שאו היה בגיל 3 וחצי רציתי לקבל מימך דוקטור תשובה מה אתה אומר מה אני אמורה לעשות להמשיך את הרטלין או להפסיק ולגשת למקום לקבל תיפול אחר מחכה לתשובה דחוץ תודה רבה
לקרן ממכתבך אפשר לראות עד כמה את נרגשת. אולם לצערי איני יכול להשיב לך כיוון שאיני פסיכיאטר ילדים ורק פסיכיאטר ילדים ונוער רשאי לטפל בילדים. כדאי לפנות ליועצת בית הספר ולרופא אשר רשם לו את הריטלין. כל טוב דר' גיורא הידש
לדן אני שמח שהצלחת בדברים החדשים ואתה בדרך הנכונה ויש לך סיפוק ממה שאתה עושה. אבל כעת צריכים קודם כל להרגע. לא הייתי קושר בהכרח את מה שקורה היום למה שהיה לפני יותר משנה וחצי. חרדות אחרי אשפוז וחרדות לגבי מצב הלב הם דברים טבעיים וחולפים כאשר רואים שהכל בסדר והזמן עובר וממשיכים לעבוד ולחיות. כמובן שאם החרדות מתגברות אז יש מקום לחשוב על טיפול בנושא הזה אבל הייתי מחכה עוד. בעיקר אפשר לשאוב עידוד מהתמיכה שהייתה לך מהמשפחה והחברים . הרבה בריאות דר' גיורא הידש
