דיכאון

שלום ד"ר וחג שמח התחלתי לקחת פלוטין לפני חודש וחצי ומצבי ממש השתפר אני מרגישה שחזרתי לעצמי -למי שהייתי לפני הדיכאון לפני 7 שנים ואנשים ממש מתנהגים אליי אחרת בגלל שאני יותר שמחה .הבעיה היא שאני מרגישה שאני חיה בשקר ,אף אחד בעולם לא יודע שאני לוקחת את הכדורים חוץ מהרופאה שלי כי אני די מתביישת בזה .אני מוצאת את עצמי כל פעם משקרת למה אני לא יכולה לשתות אלכוהול אפילו לחברים מאוד קרובים אני לא רוצה להפסיק לקחת את הכדורים כי הם עוזרים לי מאוד אבל זה עדיין נורא מפריע לי .. מה לעשות???

אני בהחלט מבינה את תחושותייך. אני נהגתי להסתיר מחבריי מחלה פיזית ממנה אני סובלת שמגבילה אותי להיות בשמש לדוגמה ושבעקבות כדורים שאני לוקחת בגללה אני נפוחה. אז נהגתי להגיד שאני לא אוהבת להיות בשמש כי היא מזיקה- למרות שאני מתה על השמש ושאני נפוחה כי יש לי אלרגיה ועוד כל מיני תרוצים. עד שהחלטתי שאני מספרת לחברותיי הטובות מה שיש לי וברגע שעשיתי זאת הם קיבלו את זה בהבנה ותומכות ומעודדות אותי עד היום. אני חושבת שכדאי ויהיה לך איזה שהוא מישהו\ מישהי שאת יכולה לסמוך עליה\ עליו ופשוט לספר כאילו זה חלק ממך שאת עצמו מקבלת אותו. אם תשדרי להם שאת לא רואה במצב שלך משהו פסול שצריך להתבייש בו גם הם יקבלו זאת כך ואת עוד תופתעי לטובה מהתגובות בהצלחה אריאל

שלום RAIN אני מציעה לך לספר לסובבים הקרובים. אני סיפרתי לכולם ומהתחלה לא הסתרתי מאף אחד וגם מילדיי (הם בוגרים), וכולם סביבי מודעים למה שקורה ולכדור שאני לוקחת. תראי שתרגישי יותר טוב!!! הרבה בריאות,רוחל'ה.

ל rain אני מצטרף לדברים שאמרו קודמי. אכן לא נעים ליטול תרופות ולעתים מרגישים שזו חולשה, אבל את יכולה להתגאות בכך שאת מטפלת בעמך ורוצה להרגיש טוב ולתפקד כרגיל. כיום התגובות בחברה הרבה יותר פתוחות ואין ספק שאת תופתעי לטובה. כל טוב דר' גיורא הידש