שאלות בנוגע להפרעת אישיות גבולית

ראשית: 1.מהם סיכויי ההחלמה בהפרעת אישיות גבולית(קלה יחסית)בגיל ה20+? 2. האם השילוב האינטגראטיבי של טיפול פסיכותרפי+ טיפול תרופתי נוגד דיפרסיה הוא השילוב המנצח? ועד כמה הוכח יעילותו בצורה קלינית ומדעית- סטטיסטית? 3. האם ישנה קורלציה ישירה בין הפרעת אישיות גבולית(שאני נירוטית ומודעת לכל תסמיניה, הסימפטומים שלה, המקור להיווצרותה והתפרצותה והשלכותיה..) לבין חוסר יכולת למסד קשר, ולאהוב בן זוג "באש ובמים" (מחצין וסימבולי לאור ההפרעה המדוברת)? שהרי גם במערכות יחסים בין אישיות אחרות מתאפיינים תנודות, חוסר יציבות ותחושות אימבוולנטיות כלפי כל קשר:, אנו אוהבים, כועסים, מתפייסים וחוזר חלילה... מדוע בעלי הפרעת אישיות גבולית, לא צולחים לשרוד מערכת יחסים משמעותית וארוכת טווח עם בן זוג? והרי הם לרוב אינם פסיכוטיים ורבים מהם בעלי אינטלגנציה ריגשית גבוהה(כמותי למשל)ובעלי קוגניציה גבוהה..מדוע מאפיין את דפוס התנהגותנו נתירה ממיטה למיטה בקצב מהירות האור?(על אף שאינני שומרת נטירה?) האם חרדת הנטישה הטבועה בדמנו, משחר ילדותנו, היא זו המסקלת את מערכת היחסים הנבנת, מראש? ומועידה אותם לכישלון?ואותנו מותירה בחידלון??! נא תשובותיך המקצועיות דוקטור.. מתוסכלת אחת.

למתוסכלת איני אוהב את האבחנה של הפרעת אישיות גבולית כי היום כל אחד מתכוון למשהו אחר (וסוג וחומרה אחרים), כך שמרוב הגדרות כבר המוסכמות מטשטשות. בכל אופן אנסה להשיב באופן תיאורטי ומה שמקובל. בהפרעת אישיות גבולית ישנה אידאליזציה מהירה של בן זוג או קשר ומיד אחר כך מוצאים פגם קטן והאכזבה מלאה (100% התלהבות ו- 100% אכזבה וריצה לקשר חדש). אם ההפרעה קלה יחסית אז גם ההבראה מהירה ועם הגיל ישנה הקלה רבה בסימפטומים, אבל כמובן שלכל אחד ישנה תשובה אישית לגביו. פעמים רבות יש קשר בין הפרעת אישיות גבולית והפרעת קשב וריכוז. הייתי מציע לבדוק גם את הכיוון הזה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אין לי כל בעיית קשב וריכוז- תודה לא-ל.. אך האבחנה הגורפת על פי דיאגנוזה חד משמעית של פסיכיאטרית מומחית היא: כי אני סובלת מהפרעת אישיות גבולית קלה..וגיבתה אותה פסיכולוגית קלינית. האומנם השילוב האינטגראטיבי של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון המטפלות בתסמינים, במקביל לשיחות פסיכותרפיה דינאמית היא השיטה היעילה, הבדוקה ומקובלת בהפרעה דנן?! מהם סיכויי ההחלמה אם בכלל בהפרעה מעין זאת? תודה מראש.