דיכאון

בזמן האחרון אני מרגישה- שאני לא מרגישה כלום. הכל עובר לידי. אני עצבנית על כל העולם וכל מי שמסביבי מצליח בדרך זו או אחרת להכעיס אותי, אני מניחה שכאן הבנתי פחות או יותר שמשהו לא בסדר. בתקופה האחרונה השתנו דברים רבים בחיי - עברתי לגור עם בן זוגי, במקום מרוחק ממשפחתי וחברי, החלפתי מקום עבודה- שגם הוא מרוחק ממקום מגורי. אני מרגישה תלושה ולא שייכת לאף מקום. שום דבר לא מצליח להניע אותי או לעניין ואני כמו רובוט שמונע ע"י החיים לאן שהם פחות או יותר לוקחים אותו (או לא). גם מהחברים אני מרגישה רחוקה ובשל העובדה שכולם שינו סטטוס (נשואים פלוס ילדים) אני מרגישה עוד יותר מרוחקת ואם פעם הרגשתי קנאה והתביישתי נורא אז היום גם את זה אני לא מרגישה. . . אני פוחדת ממה שקורה לי. . . אני לא חושבת בכיוון אובדני כי א. אין לי אפילו את הכוחות לחשוב בכיוון זה וב. לא אפגע בקרובים לי, אבל אני לא יודעת מה לעשות. . . ואני רוצה לחזור ולהרגיש . .

אני לא רופאה ולא אשת מקצוע אולם התופעה מאד מוכרת לי. הניתוק הזה מהחיים. כאילו אנחנו עצם בתוך אוסף של עצמים אחרים. איך "נפטרים" מההרגשה? אני מצאתי שתי דרכים שעזרו לי לצאת מהמקום ההוא: 1. שיתפתי חבר טוב בכל מה שעובר עלי. הוא היה לי כותל. הוא לא שפט אותי אלא הקשיב לי. האיר לי את המקומות שלא הצלחתי לראות בעצמי והושיט לי יד בכל פעם שנפלתי ועזר לי לקום. ובעיקר- הוא לא ויתר לי ולא נתן לי לוותר על עצמי. מה אני אומרת? מצאי לך חבר/ה כזה. או אם תרגישי שעזרה מקצועית עדיפה לך, אל תהססי לפנות לאחד. 2. פניתי לפסיכיאטר אשר המליץ על טיפול תרופתי שעזר לי במישור הפיזי להתמודד עם המצוקה הנוראה בה הייתי שרויה. תוצאות הטיפול אינן ניכרות תוך ימים אולם תוך זמן קצר את מתחילה להרגיש כיצד את עומדת שוב על הרגליים בזכות עצמך וחוזר אליך הכוח להתחיל ולהתמודד. ומה אני אומרת כאן? שמעבר לטיפול פסיכולוגי- במקרים כמו אלו כדאי ורצוי להיעזר בשירותיו של רופא פסיכיאטר. הוא עוזר לך לעזור לעצמך בזמן שכוחותייך כמעט ונגמרים. אני מאחלת לך הרבה הצלחה וחזרה מחודשת ומחוזקת לחיות בחיוך ולהינות מהחיים.

הי שירן ישנם אנשים שמסתדרים מצוין עם השינויים אך ישנם אנשים ששינוים קשים להם וישנם אנשים ששינוים מכניסים אותם למשבר. אם התחושות שלך נמשכות למעלה משבועיים ואת רואה שזה מעגל שאינך מצליחה לצאת ממנו ואת לא מסתגלת לאט יש בהחלט מקום לפנות אולי לרופאת המשפחה ולבקש הפנייה לייעוץ פסיכולוגי\ פסיכאטרי . אם זאת, נסי לתת לעצמך קצת זמן. לעזוב חברים ומקום שהיה לך מוכר וטוב בו זה תמיד קשה מקווה שתרגישי טוב אריאל

לשירן תודה לכותבת החדשה ולאריאל ואני מסכים עם כל מה שכתבו על כך שמדובר במצב תגובתי לדברים שכתבת ואני מאחל לך שתסתגלי למצב ויהיה לך טוב שבוע טוב דר' גיורא הידש