לד"ר הידש

היי רציתי לשאול אם זה סביר שכשמפסיקים לקחת קלונקס חשים דיכאון? בשבוע האחרון אני לוקחת פחות מ0.125 מ"ג, בדרך להפסיק לגמריי. ואני לא מפסיקה בגלל החשש שהיה לי על תופעת הלוואי{הזיות} באמת שהבנתי כבר שאין סיכויי שזה יעשה לי כזה דבר. החלטתי לנסות להפסיק כי בזמן האחרון הרגשתי ממש אפאטית-נטולת כל רגש עם הקלונקס, אני לא יודעת למה, אבל קצת מנותקת, לא שמחה לא עצובה, תשושה גופנית,קושי לקום בבוקר ומדוכדכת. ומכיוון שעברה לי מזמן החרדה החזקה שלשמה החלטתי לקחת את הקלונקס-אז החלטתי להפסיק לראות איך ארגיש.{תמיד אפשר לחזור לקחת}. ומאז שהפסקתי לקחת{כבר כמעט לחלוטין}, מבחינת חרדות-אותו דבר,הם לא חזרו או התחזקו,אין שינויי, ומבחינת הרגשה כללית אני יותר עירנית, יותר קל לי לקום בבוקר, ואני יותר "מרגישה" בכללית.{שזה דווקא טוב}. מצד שני בלילה אני לא עיפה והולכת לישון יותר מאוחר{בסביבות3 בלילה}, והלחץ דם והדופק בזמן שהיתי לוקחת את הקלונקס-ירדו והיו תמיד בסביבות ה115/65 דופק:75/80 ומאז שאני הפסקתי זה קצת חוזר למצב של לפני הקלונקס{אתמול היה 140/90 דופק95} אך כשהיה לי גבוהה, לקחתי אתמול "קלמנרבין" {טבעי}והלחץ דם והדופק יירדו. בנוסף מאז שהפסקתי אני משום מה מרגישה עוד יותר "דיכדוך" כזה,כאילו אין לי חשק לכלום. ואני לא יודעת מה עדיף, מכל העסק הזה. אני מרגישה שאני לא צריכה את הקלונקס בשביל חרדות כבר-כי אני מרגישה אותו דבר גם בלי-אפילו יותר טוב. אבל לא היתי רוצה שהלחץ דם והדופק יחזרו למצב קבוע כמו שהיו לפני הקלונקס, {למרות שאני יכולה לנסות לקחת קלמנרבין בקביעות ואולי זה יוריד לי כמו אתמול}. והכי חשוב מהנושא,שאני תוהה למה אני מרגישה מדוכדכת דווקא כשהפחתתי ואני כמעט בלי? זה לא אמור להיות ההפך? הרי עם הקלונקס שאני לוקחת כבר חצי שנה... התחלתי להרגיש דיכדוך, אז למה דווקא כשאני מפסיקה הדיכדוך גובר? יתכן שזה חלק מהגמילה וכשהגוף יתנקה לגמריי זה יעבור? הריי הקלונקס לא מיועד לשיפור מצב רוח או משהו, אז אני לא רואה סיבה למה בהפסקתו אני מרגישה יותר מדוכדכת אפילו, ואין לי חשק לכלום, וכאילו כלום לא עושה לי טוב או משמח אותי. מה דעתך? תודה{סליחה על האורך}.

רציתי להוסיף שכואב לי הראש גם בימים מאז הפסקת {כמעט} הקלונקס, האם הדיכדוך,כאב ראש{למרות שאני רגועה} ,הם דברים שעוברים עם הזמן לאחר ההפסקה? תודה.

מעניין הידש