בבקשה.. עזרה.

אני בת 16.. לפני כשנה עברתי תקיפה מינית.. היו לי מאז עליות קטנות ומורדות ענקיות.. הייתי על סף השיגעון.. פסיכוסומטיה כרונית- כאבים בלתי נסבלים בחזה, ביד וכאבי ראש. הייתי בטוחה שאני עומדת למות- עדיין לא מאמינה שזה פסיכולוגי. אבל לא זה העיניין.. בימים האחרונים בנוסף לתופעות הפלאשבקים <שבו בזמן התחזקו והפכו ממש להזיות> נוספו.. בעיקר בלילה, בידיוק שאני עוצת את העיניים קולות של גבר ולפעמים גם אישה שצועקים את השם שלי, שצורחים עליי לסתם את הפה שלי.. לפעמים זה גם מתוך שינה ואני מתעוררת מזה. אני מפחדת שהשתגעתי.. אני מדברת כמו מטורפת, אני שומעת קולות בראש!!! אני חייבת לציין שזה כבר קרה. בתדירות גבוהה מאוד.. שהייתי קטנה. כל פעם שהיה שקט הייתי שומעת אישה מסויימת שהיתה צורחת, מקללת ומשפילה אותי, הייתי חייבת לשות כל רעש שהוא כדי שהיא תעלם.. זה היה בתקופה של כמה שנים שאבא שלי היה נוהג להרביץ לי כל יום.. כתבתי הודעה בפורום 'תמיכה נפשית לצעירים' בתפוז וסהר-תמיכה הפנו אותי לכאן לשאול... בבקשה.. מישהו. הצילו.

תקיפה מינית וגם מה שתיארת שעברת בילדות הם דברים שעלולים לגרום ל"פוסט טראומה" שכוללת דברים שתירת,פלאשבקים זיכרונות חרדות וכו.{גם אני עברתי תקיפה מינית-פעמיים בחיי אפילו}. מה שאני אומרת לך זה כמובן לא דעה מקצועית,זו רק דעתי. לפעמים כשאדם מאוד צעיר-כמו שהיית כשאביך הכה אותך,המציאות כ"כ "כואבת" לו שהוא בורח לעולם הדימיון. טוב שאת מודעת למה שקורה לך ולמצבך, ואם את מודעת לכך שאת "שומעת קולות" אני לא חושבת שיש סיבה לפחד משיגעון או משהו כזה, אבל מאוד חשוב דבר ראשון להירגע, וללכת לפסיכיאטר ולספר לו מה קורה לך. ללכת לפסיכיאטר לא אומר שאת משוגעת, המון אנשים הולכים, וחשוב מאוד שתלכי בהקדם-כי רק כך יוכלו לעזור לך. ואל תדאגי, יש תרופות, יש מה לעשות, העיקר שתטפלי בעצמך בהקדם. את צעירה מאוד וכל החיים לפנייך, ואני יודעת שבגיל כזה קשה להחליט מה לעשות,ונורא מבולבלים, אולי כדאי לבקש תמיכה מבן משפחה? אל תתבישי,ותבקשי לפנות לפסיכיאטר. אולי גם יש דרך הקופ"ח שלך-ואז זה לא עולה לך הרבה כסף. תנסי להירגע, ולהבין שפשוט יש לך בעייה ואת צריכה לטפל בה, כמו כשחולים אז הולכים לרופא, אותו דבר.... זה לא אומר שאת משוגעת, אבל את צריכה עזרה,ויכולים לעזור לך. בכל מקרה אם את צריכה תמיכה אנחנו פה בשבילך, ואני בטוחה שד"ר הידש יענה לך היום ,וייעץ לך. תהיי חזקה. ביי

בגלל שהתאשפזתי בבית החולים, הפנו אותי לפסיכיאטרית שהייתי מטופלת אצלה. עברה אחת.. ועכשיו אני מרגישה דיי בנוח אצל החדשה. אבל עברו רק 2 פגישות.. וחוצמזה, איך אני אמורה להגיד דבר כזה? אני שומעת קולות? היא תאשפז אותי.. וכבר נתנו לי פלוטין <ממשפחה פרוזק>, הפסיכיאטרית הקודמת.. וזה עשה אותי זומבי, הפסקתי. אני לא מצליחה להעיף ממני את הפלאשבקים הכל כך מוחשיים שלהם נוגעים בי, חודרים אליי. כבר שנה בערך (מה-7.11.2003) אני מרגישה רע, אני לא יודעת מה לעשות, אין לי למי לפנות.