??

שלום, קוראים לי ענבל ואני בת 18.5. כבר הרבה שנים, קורה לי אותו דבר ואני פשוט לא מצליחה להתגבר על זה: לפעמים אני מרגישה בסדר, רגילה ואז פתאום קורה משהו .. זה יכול להיות גם הדבר הכי טיפשי בעולם כמו שאני מתקשרת למישהו ולא עונים לי או כמו שאני רבה עם חברה ואז פתאום אני מתחילה לפרוץ בבכי אני מרגישה כל כך רע.. כאילו אני נשרפת מבפנים אני לא יודעת מה לעשות ופתאום אני מוצאת את עצמי עם סכין ביד חותכת את עצמי. לא נראה לי שזה חמור כי מעולם לא חתכתי את עצמי עמוק, פשוט ככה אני מרגישה יותר טוב... כאילו הכאב הנפשי יוצא מהגוף שלי. אני מרגישה שההרגשה הרעה עוברת (לא מיד.. תוך כמה ימים) רק אחרי שאני עושה את זה. כמו כן אני מרגישה שאני לא מצליחה להתגבר על משברים כמו כולם. בעת שלכולם יש משבר, הם מתגברים עליו וממשיכים הלאה אני מרגישה שאצלי פשוט הכל נשאר, גם כשהמשבר כבר נפתר אני עדיין מרגישה עצובה ממנו. לדוגמא גם עכשיו שכבר יש לי רשיון כמעט שנה אני עדיין מרגישה רע כי נכשלתי בטסט הראשון. מה יש לי??

לענבל אכן מדובר פה ביכולת להתמודד עם תיסכולים, כשלונות או בשורש של הדברים תחושה של דחיה, כל אחד מרגיש לעתים דחוי אבל ישנם אנשים שזו נקודה מאוד רגישה אצלם ואז גם דחיה או תסכול קטן גורם למשבר גדול. את בחורה צעירה וכל החיים לפניך, במיוחד עכשיו כאשר בשנים הקרובות את צריכה להחליט החלטות מאוד משמעותיות בחייך, (מקצוע, עבודה, בן זוג), לכן זה הזמן לפנות לטיפול ולהתגבר על הקושי הזה. כמובן שקודם כל כדאי להגיע לאבחון מלא של הבעיה אצל רופא אבל נראה לי שהטיפול המומלץ יהיה שיחות=פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש