בהמשך לפרוזק

בס"ד להלן תרגום של מאמר שהופיע באתר האינטרנט של רשת "סקאיי": " מומחים לענייני רפואה טוענים שרופאים בבריטניה רושמים, בהרבה מקרים יותר מדי פעמים, תרופות אנטי-דיכאוניות. הטענה נטענת ע"י מינהל התרופות הממשלתי בבריטניה MHRA, המהווה בעצם הסוכנות לפיקוח על מוצרי בריאות. הסוכנות חקרה בעבר את מידת התאמתם של תרופות כ-Seroxat ופרוזאק. ממצאיה ייהוו קווים מנחים בבריטניה בקשר לטיפול בדיכאון ובחרדה. שני המוסדות מייעצים לאנשים בדיכאון קל עד קשה או בחרדה לחפש טיפולים אלטרנטיביים, כגון תראפיה או התעמלות יומיומית, במקום תרופות. ה-MHRA קבע שמרשמים של רופאים כלליים (אצלנו כנראה הכוונה לרופאי משפחה- tzvika20) לתרופות חזקות מאד הן בלתי מועילות למאות אלפי אנשים. Seroxat שהיא התרופה האנטי-דיכאונית הנמכרת ביותר בבריטניה, איננה מתאימה לכל חולה אשר סובל מדיכאון קל עד קשה, אומרים המומחים. דובר של MHRA אומר כי מחקר של ה-MHRA מקיף את כל ההיבטים של טיפול בדיכאון וגם מעיין בנתונים על השימוש בתרופה. כ-13 מיליון בריטים מקבלים מדי שנה מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון." עד כאן המאמר. ברצוני לדעת מה דעתך בנושא הנ"ל. בתודה מראש

דיבר על כך פרופסור לפסיכאטריה ברדיו (מצטער אינני זוכר את שמו) ואמר שהוא אכן מסכים אם כך שיש מקרים בארץ שרופאי משפחה נותנים בקלות דעת תרופות . אך בארץ אלו מקרים מעטים . ולרוב מי שמקבל תרופות מקבל זאת כן לפי הצורך. הוא אמר שבמקרים קלים הוא ממליץ על ספורט וטיפול פסיכוטרפי כיעיל יותר מתרופות . הבעיה שקשה להתמיד בספורט לאורך זמן , או להתחיל ספורט ולכן יותר קל לקחת תרופה (גם למנוע הדרדרות).ולכן בסופו של דבר הפיתרון הטוב ביותר הוא כן לתת תרופה. הוא גם אמר שלדעתו הכתבה עושה יותר נזק מתועלת כי אנשים תמימים סתם נבהלים. (סליחה אם לא דיקתי , הקשבתי בחצי אוזן...) אם יש טעות אני בטוח שד"ר הידש יתקן אותי.

וכאן נשאלת השאלה- מי יממן טיפול פסיכולוגי לכל אותם אלפי אנשים שיפסיקו לקחת פרוזק וסרוקסט? לא מדובר בחולי נפש אלא באנשים שנמצאים במצוקה נפשית כלשהי ומבקשים עזרה. אז הפיתרון הזול והזמין ביותר שאפשר להציע להם הן התרופות מסוג SSRI ודומיהם. אין לשום מערכת בריאות ציבורית בעולם תחליף ראוי אחר באותה עלות וזמינות.

לצביקה השאלה מורכבת מאוד, כלומר השאלה היא מה הגבול, איזה עומק של דיכאון מצריך טיפול תרופתי ומי קובע את עומק הדיכאון שמתאים לטיפול תרופתי? התשובה הפשוטה עליה מתבססת הכתבה היא מה הדיכאון (לפי סקלה של המילטון בדרך כלל, מדובר על מדד סטנדרטי שקובע את עומק הדיכאון בנקודות), שבו מתחילים לטפל. מי קובע מה הדרגה? אני מסכים עם מומין שהרבה יותר אנשים הסובלים מדיכאון (לפי כל המדדים) אינם בטיפול לעומת המעטים המקבלים טיפול מיותר. אבל הייתי רוצה לעלות שאלה אחרת לגמרי לא מקובלת. מה הפרוזק (או סרוקסט או כל תרופה אחרת מהקבוצה), עושה לאנשים בריאים, לא דיכאון ולא בעיה אחרת, אדם בריא לפי כל הקריטריונים יקח פרוזק, מה זה יעשה לו? האם זה כדאי? הידש