בין שני עולמות

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

06/12/2004 | 10:01 | מאת: הילית

שלום לדר' ולמי שמתחשק לענות. אני בת 31, נשואה ואם לילדה בת שנה וחצי. לפני כחצי שנה הכרתי במקום העבודה גבר בן 38, נשוי + ילדה. מאז אנחנו בקשר שהתחיל מידידות נפלאה וגלש למשהו רומנטי שסחף את שנינו לגמרי. הבעיה שלי היא התלבטות מוחלטת בין מה שיש לי בבית לבין האהבה המקסימה. ההתלבטות גורמת לי לחרדות איומות, רגשות אשמה, עצבנות, כעס מריבות נוראיות בבית ובמיווחד רגשי אשמה . גדלתי במשפחה דתית מאוד, קדושת המשפחה הייתה משהו שחונכתי על ברכיו ובבית צפיתי בזוגיות למופת. אני יכולה להגיד לכם שהייסורים שלי גדולים מאוד, העולם הפנימי שלי קרוע והחרדה שלי גדולה מאוד. אני יודעת שלא אוכל להמשיך כך זמן רב והגבר החדש מעוניין להתגרש ולהקים משפחה חדשה איתי ולוחץ עלי להגיע להחלטה כי גם חייו אינם קלים כלל. שנינו נמצאים במערכת לחצים עצומה אך אוהבים מאוד. ברור כי ההחלטה בסופו של עניין היא שלנו, אך אשמח לשמוע את דעת הדוקטור והמשתתפים. בתודה מארש, הילית

07/12/2004 | 12:43 | מאת: אילן

הילית,אנחנו יותר בקטע כימי אחותי :-)

07/12/2004 | 16:14 | מאת:

להילית אנחנו לא רק בקטע התרופתי אלא בקטע של בני אדם.... אפשר להבין את המצוקה ואת החרדות, בדרך כלל כאשר ישנם כוחות מנוגדים (להשאר בנישואין ולצאת מהנישואין) אז ישנה חרדה ומצוקה רגשית. כמובן שלשאלתך אין תשובה רפואית. מדובר בהשקפת עולם ובעניינים מוסריים. הקתולים אוסרים על גירושין מהסיבות של קדושת הנישואין, מצד שני לסבול כל כך הרבה בתוך מערכת הזוגית וגם לחשוב שמותרים על אהבה וחיים מאושרים??.... שאלה קשה. אם מאוד קשה לך אפשר לפנות למספר מועט של שיחות כדי להבהיר לעצמך היכן את עומדת ולראות את הבחירות שלך. כל טוב דר' גיורא הידש