האם אני בדיכאון

אני לא יודעת לאן לפנות אז אני מקווה שזה המקום הנכון אני בת 16 וחצי וכבר למעלה מ-8 חודשים אני מרגישה לא טוב עם עצמי היה לי ידיד שדי אהבתי ובמשך שנה וחצי הינו ניפגשים והינו ועושים דברים ביחד עד שלפני כ-7 או 8 חודשים גיליתי שהוא מנצל אותי, ולקחתי את זה קשה כי הרגשתי אשמה כי אני חשדתי בו ודיברתי איתו והאמנתי לו שהוא לא מנצל אותי ומאז קשה לי להתרכז בלימודים ואין חשק לצאת הרבה מהבית ואני בוכה הרבה בלילות. ואני לא מצליחה לשכוח מיזה להמשיך הלאה, אני חושבת על זה כל יום במשך כל היום מהרגע שאני קמה בבוקר עד שאני הולכת לישון, אני דיברתי על זה עם אח שלי ועם ידיד טוב שלי אבל זה לא עזר. וקרה פעם שמרוב מחשבות על זה אני ניכנסתי למן רגע כזה של שיגעון וחתכתי את עצמי. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי! לפעמים אני מרגישה שאני חייה רק בשביל המשפחה שלי

ח. שלום לך חמודה ראשית הייתי מציע שתירגעי תחילה, מפני שכאשר אנו רגועים אנו בפוקוס לחשוב מחשבות צלולות יותר. שנית , פני ליועצת בית ספר על מנת שתעזור לך ותפנה אותך לגורמים המטפלים בנוסף בינתיים הישתדלי לא ליפגוע פיזית בעצמך את בסופו של דבר תיגרמי נזק לך ולמשפחתך שאני בטוחה מאוד אוהבת אותך יעוץ יוכל להוציא אותך מכל זה במהרה ובהצלחה

היי, אם את לא רוצה ללכת ליעוץ בבית ספר את יכולה ללכת דרך קופת החולים. אבל תבחרי דרך אחת ותלכי. אל דאגה, גם אני, אמנם בת 28, סבלתי מפרידה מחבר. אל תראי זאת כניצול כי בסך הכל גם את נהנית. אני הלכתי ליעוץ באוניברסיטה בה אני לומדת וזה מאוד עזר. ותזכרי: שום גבר לא שווה טיפת דמעה! יבוא אחר ויעריך אותך יותר אם את צריכה עזרה אני במייל: [email protected]

הבעיה שההורים שלי לא יודעים מכל זה ואני גם לא רוצה שהם ידעו

לח. איני יודע אם את בדיכאון אבל ברור שאת סובלת ומצב רוחך פחות טוב מהרגיל. נראה לי שהתגובה לפרידה קשה מהרגיל, ולכן כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. אם את מסתירה מההורים כדאי לשתף את היועצת שיכולה לעזור או לעזור בהפניה לגורמים טיפוליים. אם אין ברירה תצטרכי למצוא את הדרך לספר להורים. יתכן שהם רואים את המצב וחושבים איך לעזור אבל אינם יודעים איך להגיע אליך? תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש