סכנת התאבדות ואנורקסיה

שלום רב. אני בת 29 מאיזור המרכז. אני נמצאת כעת במצב נפשי קשה.בשבוע האחרון אושפזתי בבית חולים פסיכיאטרי עקב מצבי הנפשי (אמרתי לרופא הפסיכיאטר שיש לי כוונת התאבדות). ושוחררתי לסוף השבוע ובהמשך לטיפול במעון יום (רק חצי יום). העניין הוא שאין לי חברים וחברות, אני בחורה סגורה וביישנית ואולי אפשר לייחס את זה לסיבה שגדלתי בלי אבא או אוליי אפילו בגלל שאחריי הצבא לא טיפחתי את העצמאות שלי. אמא שלי היתה קרן האור שלי בחיים ועכשיו היא הפנתה אליי עורף ומתייחסת אליי בכלל לא בכבוד. בגלל סיבה זו המצב הנפשי שלי מתערער. אני רוצה לציין שכשפניתי בפעם הראשונה לפסיכיאטר לפני 5 שנים אמרתי לו שאני שומעת קולות של שכנים שאומרים לי שאני גועלית, לא היה לי נעים לחיות ככה ולכן הלכתי לפסיכיאטר. כנראה שהייתי תמימה ונאיבית מדי כשהוא שאל אם אלה הם קולות אמיתיים או קולות שאני ממציאה מהראש. לפי דעתי זה היה קול אמיתי אבל אמרתי לו שאלה קולות שהראש שלי ממציא. הוא נתן לי כדורים שאותם אני בכלל לא לקחתי, אבל עצם זה שהוא נתן לי אותם, זה נתן לי ייתרון פסיכולוגי על השכנה שכאילו היא ניצחה אותי ויותר היא לא תציק לי ובאמת היא לא הציקה לי יותר. אבל מה שקרה במשך הזמן הוא שאמא שלי סידרה לי קיצבת נכות מביטוח לאומי שלפי דעתי אני בכלל לא צריכה לקבל כי אני עדיין לא צריכה כדורים. עקב המצב הזה אמא שלי התחילה להתייחס אלי בזלזול ולכן הגעתי לבית חולים פסיכיאטרי.ושם הייתי חייבת לקבל את התרופות וזה עשה לי הרגשה כללית לא נעימה.אני מפחדת שאמא שלי תגיד לרופא לתת לי את התרופות בזריקות ואני מפחדת שזה יעשה לי נזק לגוף כי אני חושבת שאני לא זקוקה להם. מה - אם מישהו שומע קול בלילה של שכן שאומר לו ללכת לעזאזל אז הוא צריך ללכת לקבל כדורים?? אבל הבעיה הקשה היא עם הביטוח לאומי - אני לא רוצה לקחת מהם סתם כספים, כי אני מפחדת שיעשו לי משפט בסוף ושאני אשב בכלא. חוץ מזה גם המשקל של הגוף שלי ירד עקב המצב הזה. מה עושים? אודה לתגובות.

הי גלי הסיפור שלך קשה ואני מקווה שאני לא שופטת אותך או קוראת אותך לא נכון אך נראה לי כי אכן קיימת תלות לא בריאה בינך לבין אימך. את צריכה לדעת שמבחינה חוקית אימך לא יכולה כלל להשפיע על הטיפול הרפואי שאת מקבלת משום שאינך קטינה רק במקרים בהם את לא ברת דעת ואינך בעלת יכולת לקבל החלטות. כך שלגבי הזריקות נראה לי שאת יכולה להסיר דאגה מליבך. באשר לטיפול, את עצמך רושמת שאינך במצב טוב פיזית ונפשית לכן כן חשוב שתקבלי סיוע נפשי והוא לוואי דווקא צריך להסתמך על תרופות בלבד. האם נסית ללכת לשיחות? אני מאחלת לך בהצלחה ושתרגישי רק טוב אריאל

לגילי את בחורה צעירה כאשר העתיד לפניך, בשנות העשרים את צריכה ללמוד מקצוע, להתחיל לעבוד וכמובן ליצור קשר זוגי. כל אלו מטלות והחלטות קשות והן ישפיעו על כל חייך בעתיד. לכן חשוב להיות במצב נפשי טוב ככול האפשר, אני חושב שהביטוח הלאומי והשכנים לא צריכים להדאיג אותך, כנראה שאת חרדה ולכן את מתחילה לחשוב על דברים לא טובים. יחד עם זאת חשוב מאוד שתקפידי על הטיפול באשפוז היום ועל הטיפולים שהרופאים נותנים לך. כדאי לעבד בשיחות עם פסיכולוג את הנושאים והשאלות שהעלת במכתבך. שבוע טוב דר' גיורא הידש