לכךףג

בזמן האחרון בא לי נורא להתאבד, אני מרגישה שאין לי יותר מידי מה לחפש פה והמחשבות שלי מתמלאות פנטזיות על איך אני אתאבד וכו (תמיד המחשב הזאת היתה אגב בראש) אני מרגישה שכבר אין לי כוח לכלום, פעם היתי ילדה שמחה שתמיד היה לה כוח לדבר עם כולם, ועכשיו אני רק מעדיפה להתרחק ולהרחיק הכל ממני, זה יותר מדכא אבל אין לי כוח לכלום, חשבתי לעזוב הכל ולשקוע בשינה עמוקה ונצחית, אני לא חושבת שאני אמצא מישהו בעולם הזה שיוכל לסבול אותי ואת הטירוף שמתחולל לי בראש והבלאגן, הפסיכי שלי אומר לי שאני משתפרת , אבל לפי דעתי אני יותר נסוגה, ומתדרדרת למטה, ובסוף אני אהיה פסיכית לגמרי ושקועה בעולם שלי.

ללידיה שלום, צר לי לשמוע שעד כדי כך כואב לך, אני מבין שאת בטיפול וחשוב מאוד שתשתפי את הרופא ברגשות ובמחשבות שלך, חשוב מאוד גם לשתף קרוב משפחה, הורה, אח שיוכל לעזור לך ולתמוך בך ולהיות קרובים אליך בשעות של המצוקה. דיכאון מטבעו הוא דבר חולף ובטח חולף עם טיפול. חשוב שתזכרי זאת ושנינו יודעים שאי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, גם אם את מרגישה למטה, למטה העתיד יכול להיות ורוד ושנינו לא יודעים מה יהיה, כך שחייבים לחכות ולראות מבלי לקבוע עמדה מראש. בכל מקרה אם את לבד והמחשבות חזקות כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל או לאחד מחדרי המיון הפתוחים 24/7 ותמיד ישנו שם פסיכיאטר שיכול לעזור לך. כעת לנקודה החשובה ביותר, את אומרת שהפסיכיאטר אומר שמצבך משתפר ואת מרגישה שאין לך כוח יותר והמצב גרוע ביותר. זוהי נקודה חשובה ביותר בטיפול וגם מוכרת מאוד. באופן מוכר ומעניין האדם עצמו הוא האחרון שמרגיש שיש שיפור במצב. כלומר תמיד כאשר יוצאים מהדיכאון והמצב משתפר, תחילה רואה זאת הסביבבה והאדם עצמו עדיין מרגיש גרוע ואפילו שמצבו מחמיר. באופן מרגיז ביותר זה השלב שבו קורים התאבדויות. כלומר דווקא שכבר יותר טוב, האסון קורה. מצב זה מוכר וקוראים לו זנב הדיכאון, כלומר סוף הדיכאון ואז קורה האסון. לכן בבקשה אליך, תחכי עוד קצת, סבלנות, גם את תרגישי שמצב רוחך משתפר והולך והמחשבות האובדניות יעלמו כאשר הרגשתך הכללית תשתפר. תחכי, תבקשי עזרה ותשתפי, זה הזמן שצריך לשמור וכדאי לשמור כי את כבר לקראת ההרגשה הטובה, תחכי עוד קצת ותראי. הרבה חום ואהבה תמשיכי לעדכן אותנו דר' גיורא הידש

אבל זה בא לי ב"בומים" לפעמים אני מרגישה טוב ולפעמים ממש רע וכשזה רע, אז זה רע, אני יושבת עם אנשים ומרגישה ונראית גם מדוכדכת זה מאוד מעיק, מצד אחד אני רוצה לצאת מצד שני כשיוצאת - רוצה להיות לבד ולשתוק, ואז אחרי כל זה בכלל בא לי להיות לבד.