אבקש תגובה מאנשים שעברו דברים דומים ומהדוקטור גם.

אני כבר שלחתי פה מספר הודעות וקיבלתי מספר תגובות ותודה עליהם ואני רוצה לתת כמה פרטים לעדכן התחלתי ללכת לפסיכולוג בעל תואר דוקטור שביינתים מוכיח שהוא ממש דואג לי ורוצה לעזור ומנסה לכוון אותי להגיע לבעיות ועשה לי גם "דימיון מודרך" כרגע אני לוקח דפאלפט 200 מילירם ואפקסור 75 מיליגרם(חדש אצלי) וכדור שהוא נגד גירוד (שנוצר לי כנראה כתופעת לוואי וגם זה חדש אצלי)והוא יוצר גם הרגשת רוגע ומרדים.אבל בעבר שלקחתי אותם הם השפיעו הרבה הרבה יותר טוב.אני סיימתי את הצבא בקושי לפני שנה אחרי קשיי הסתגלות מאוד מאוד קשים לו והגנה מהרבה אנשים בשביל שאני אסיים בלי ונכנסתי לדכאון של "החיים האמיתיים "לא תפקדתי בכלל ואז סבתא שלי נפטרה ולקחתי את זה מאוד מאוד קשה והתחלתי לעשן המון סמים כדי להרגיש יותר טוב ואז הכרתי מישהי והתאהבנו בטירוף שזה הדבר שרציתי כל החיים שלי כל כך הרבה כי ידעתי כמה אני בודד וכמה אני צריך חיבוק של מישהי שאני אוהב ואוהבת אותי(ויצאתי עם המון המון בנות בחיים ולא הצלחתי להתאהב אף פעם והפעם התאהבתי כל כך חזק וזה היה הדדי לגמרי) ותוך חודש וחצי איתה כל הבעיות שלי נעלמו-התגברתי על הבעיות בסקס, בבטחון העצמי בשינה (ששנה וחצי נרדמתי בקשוי ב0530 וישנתי עם סיוטים נוראיים) פתאום התחלתי להרדם עם חיוך...והיא גם...חלמתי אחד על השנייה כל לילה(איך יראו הילדים שלנו, שאנחנו המלאכים אחד של השנייה)וכל היום חייכנו חיוכים מטורפים אהבתי אותה כל כך ולמרות שהיא הייתה מתוסבכת -נתתי לה את כל האהבה בעולם שהייתה לי אלייה.ורדים מכתבי אהבה ומתנות קטנות.היינו חולמים אחד על השנייה בלילה וכל סקס שלנו היה מושלם ואז היא נכנסה להתקפי דכאון והאשימה אותי שאני לא מבין אותה ולמרות שנתתי לה כל מה שבקשה-היא הייתה רעה לכולם וזרקה אותי-היא בעצמה לא יכולה להגיד למה והכי כואב שכשהיא הייתה טיפונת שותה פתאום היא הייתה מטורפת עליי וחולה עליי כמו בהתחלה ושלא הייתה שותה הייתה רעה לכולם ופוגעת מאוד גם בי לקחתי את הפרידה זה מאוד מאוד מאוד קשה ועברו 3 חודשים וזה השתפר אצלי קצת ולפני שבועיים חזרה לחיים שלי מישהי שהייתי דלוק עלייה המון זמן לפני שנים ולא רק שזה לא זורם אלא להפך-היא פשוט נורא הזכירה לי את האקסית כנראה או שזה הכדורים החדשים שעדיין לא משפיעים או שזה הבדידות שהייתה לי כל החיים שחוזרת ואומרת לי -אתה לא יכול להשקיע את כל זה מההתחלה...זה או האקסית או אף אחת כי היו לי כל כך הרבה פחדים שהיא נפצה אותם בהתחלה...אני יודע כמה היא רעה לי אבל נהייתי מכור לטוב הזה שבחיים לא היה לי כל כך טוב כשהייתי איתה בהתחלה...לא בסוף...אז היה רע מאוד בכל מקרה חזרתי לדכאון שהיה בהתחלה ונשברתי והתקשרתי אל האקסית אחרי שנשבעתי לעצמי לא להתקשר כי אצלי הדבר היחיד שפועל הוא "רחוק מהעיין רחוק מהלב" ושוב אני שבור ולא נגעתי באף אחת מאז שנפרדנו 4 חודשים ואני לא זורם עם בנות וב3 ימים האחרונים נפלתי לדכאון כל כך חזק שאני בקושי יכול לדבר והתקשרתי אליה כמה פעמים בימים האחרונים(לאקסית)וטוב לה נורא לבד כי היא לא יכולה להיות עם בן אדם קבוע...ברור שאני עדיין נורא חשוב לה ויש לה סריטה בלב שהיא רואה את הדברים שנשארו לה ממני... והיא יוצאת עם אחרים בשביל להעביר את הזמן וכל כך כואב לי שנוגעים בה אחרים וש"איכפת לי ממך אבל אני לא מרגישה כמו אז ואני לא רוצה אהבה" ו"למה אתה גורם לי להרגיש רע עכשיו?" וכל שנייה אני רואה משהו אחר שמזכיר לי אותה אפילו הדברים הכי טפשיים וקטנים בבקשה אני צריך עזרה אני רוצה להמשיך הלאה ולהיות חזק ולאהוב שוב אבל אני לא מסוגל אני כמו נגמל מהרואין וכאילו חזרתי להתחלה בזמן האחרון ולא יודע למה הפסיכולוג והפסיכיאטרית שלי לא מבינים פשוט למה אני לוקח את זה עד כדי כך קשה...יש לי כל כך הרבה דברים לטפל בהם ואני כל כך מבולבל מהם וכל כך הרבה זכרונות רעים שאני לא יכול אפילו להזכר בכולם כי חלק הדחקתי נורא קשה וחלק לא ברורים לי ואני לא מרוכז בגלל בעית ריכוז קשה שנוצרה לי בשנים האחרונות כדי להתרכז מספיק בטיפול ...ולא יודע אם הטיפול יצליח למרות שאני נותן בו הכל ולא שותה ולא מעשן ותולה תקוות בכדורים אני נורא נורא חלש ולא יכול להתגבר על כלום...המוות של סבתא שלי ז"ל שהייתה הבן אדם שהכי דאג לי בעולם ואהבתי אותה נורא והאבדה הכל כך מכאיבה של אהבה שהצילה אותי ושנתה אותי לחודשיים וגרמה לי להתמכר אלייה-שברו אותי לגמרי הכל ...כל החיים שלי (שכללו גם בעיות חברתיות קשות מאוד למשך שנים והתעללות פיסית קלה ונפשית קשה) נהייו כדור אחד גדול שמתגלגל לי בגוף והורס אותי נורא רזיתי גם כי הפסקתי להתאמן בחדר כושר בשביל למצוא זמן להיות איתה ואני לא מוצא את הכוח לחזור להתאמן...אני אומנם עובד פעם ראשונה בחיים שלי אבל רק בגלל הכח שהיא נתנה לי ועכשיו הוא מתקצר והעבודה נפגעת שכשהייתי איתה נתתי הכל והיה לי כיף ומלא כוח נפשי... אין לי במה להאחז בו בבקשה אם יש למישהו תגובה מעודדת או שעבר משהו דומה ויכול לתת לי מניסיונו או שיודע ממש מה הולך לקרות ולמה ואיך אז אשמח לשמוע ואני יודע שפתחתי פה הרבה דברים אז אם מישהו חיבר כמה דברים ומצא שהוא מכיר אותי אני ממש ממש מבקש שלא יגיד כלום וישמור את זה לעצמו ואשמח מאוד לתשובה מקצועית מהדוקטור תודה

היי אני לא יכולה לייעץ לך מקצועית {סליחה הלוואי שיכולתי} דבר ראשון זה טוב שהתחלת טיפול ותרופות, זה צעד נכון. אני כותבת לך כי הזדהיתי עם כמה דברים שאמרת, בעיקר בנושא האהבה. אני נכנסתי לחרדות בגיל18{היום אני בת24} , בגלל החרדות האלו הגבלתי את עצמי מהמון דברים בחיים, מעבודת דוגמנות שאהבתי, מלימודים, מחברה..... ואז הכרתי בחור נפלא, שהיה חבר רציני ראשון שלי, בחור בריא, ללא שום חרדות או דיכאון, ואהב אותי בצורה כ"כ כנה ואמיתית וחזקה... שהוא היה בשבילי גם חבר הכי טוב בעולם,גם אמא ואבא,גם אח,וגם מאהב. הוא שמר עליי ואהב אותי ואני אומרת לך במפורש שאני מבינה למה אתה מייחס לאהבה כ"כ הרבה כוח,כי כשהיא אמיתית ושלמה וחזקה כ"כ, אין תרופה טובה ממנה,ולא תהיה לדעתי. היא מכניסה משמעות לחיים, יותר ממשמעות, היא כמו אוויר לנשימה. ברגעים שפחדתי לנשום אפילו, ורעדתי מפחד, והעיניים כאבו מרוב בכי,גם אני והוא דיברנו לפני השינה על הבית שיהיה לנו... על הילדים שיהיהיו, על האהבה ועל הכוח שלנו בייחד. וזה חימם לי את הלב והיה עוצמתי יותר מכל פחד או עצב. בסוף גם התחתנו. ולא חשוב כרגע הסיפור... אבל למדתי לצערי, בדרך הקשה,וכמה שלא רציתי ללמוד את זה, וכמה שאני עדיין לא רוצה, שאתה אדון לעצמך. זה שיעור קשה, אבל בסופו של דבר לומדים את זה. אין ברירה. אתה לא יכול לסמוך על מישהו אחר שייספק לך את האושר והביטחון. לא כי הוא לא יכול. הוא יכול. אבל אם אתה לא תמצא את זה בעצמך ותהיה תלויי לחסדיי אחרים, תישאר עם חור מאוד גדול בלב. האהבה יכולה להועיל. לעזור. להוסיף. לשמח. אבל היא לא יכולה לרפא אותך. רק לטשטש את הכאב. ובכל אהבה,כמו שהיא יכולה לשמח, היא יכולה גם להעציב. אם אתה "נותן" את ליבך, ואוהב באמת, ונותן לאדם את האפשרות לשמח אותך ולהעניק לך אושר, אתה בו זמנית מעניק לו את האפשרות לפגוע בך או לגרום לך לעצב. העניין הוא שזה לא דבר רע. הרי בסופו של דבר הבחירה ביידך. אתה החלטת לאהוב אותה, ולתת לה את "הזכות" הזו, ומה לעשות, גם את הכוח לפגוע בך. ככה זה. אז לא שצריך להימנע מאהבה, אבל צריך להיות מודע שכמו כל דבר בחיים יש טוב, ויש רע, ויש כאב, אבל יש גם טוב מאוד גדול. המסקנה מכל העניין היא,שצריך להתחיל מבפנים. לפני שאתה מתרכז באושר והשמחה שאדם אחר יכול להעניק לך, אתה צריך להתרכז בלמצוא את זה בעצמך,בתוכך. זה קשה, וזה כואב, כי עדיף וקל יותר לדעת שמישהו אחר אחראי לשמחה או העצב שלנו, אולי אפילו קל יותר לדעת שלאדם הזה יש את "הכוח" לעשות לנו טוב- משהו שלנו לא כ"כ קל לעשות בעצמנו. אבל זו רק תוספת. אהבה,קשר, תמיכה, זו רק תוספת לעצמך. "אם אין אני לי מי לי?" זה ככה. ההורים שלך יכלו לפגוע בך, חברה שלך יכלה לעשות לך טוב,להעניק לך כוחות,סרט בטלויזייה יכול להצחיק אותך... אבל בסופו של דבר הדברים הללו הם רק דברים שהשליכו עלייך,הם לא אתה. תחפש תחפש ואל תוותר, כי מי שיכול לעשות לך הכי טוב והכי רגוע והכי שמח-זה אתה. שבת שלום.

שלום, הדבר הבולט ביותר במכתבך הוא ההפתעות שישנן בחיים, איננו יודעים מה יהיה בעתיד ויתכן שדווקא תתחזק מהקשיים ויהיו לך עוד אהבות והצלחות רבות. למרות שבמצב של דיכאון קשה לראות עתיד מאושר, מה שקורה פעמים רבות שדווקא ישנן הפתעות לטובה. ואולי אפילו כדאי להלחם על הבחורה שאתה כל כך אוהב? החלטות קשות אבל גם הזמן הוא רופא טוב וגם העתיד עשוי להפתיע לטובה. נראה לי שאתה בטיפול מסודר ובידיים טובות, וכך שישנן סיבות רבות לשמור על אופטימיות למרות הקשיים. שבוע טוב דר' גיורא הידש