לדניאלה ולדור
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
האם במצב של דיכאון וחרדה אתם מסוגלים לצאת לעבוד מחוץ לבית האם זה משנה את המצב רוח כי כל אחד אומר לי תצאי תלכי תחפשי עבודה אבל עם כל הכדורים שאני לוקחת אין את האומץ להתחיל לחפש. אבקש את תשובתכם
בהחלט , כדאי לצאת לעבודה ולחזור למסולול חיים "נורמלי" , הכדורים זו לא סיבה לא לצאת לעבודה הם אמורים לעזור לך לעבוד ולתפקד כרגיל , את יכולה להתחיל לחפש ולעבוד מקווה שתמצאי עבודה מהר, יעשה לך רק טוב. דורון.
היי גלית, רציתי רק לומר שזה מאוד תלויי בבנאדם. יש כאלו שמסוגלים,ויש כאלו שלא. אבל מבחינת מה שזה יכול להוסיף, כדאי מאוד להשתדל ולצאת לעבוד,אפילו עבודה חלקית כי כן,זה מאוד מועיל,ומאוד עוזר, מהרבה בחינות. זו תעסוקה בדבר אחר,ובעצם שינויי באורח חיים,שיכול להועיל,ובהרבה מקרים שינויי באורח חיים הוא דבר מאוד משמעותי,שאפילו יכול לתת לאדם פרספקטיבה אחרת ו/או נוספת על החיים בכלל,ועל המצב בפרט. כמובן שאין צורך להילחץ ולעשות זאת אם לא מסוגלים, אבל בהחלט כדאי. כל טוב.
אני ישבתי בבית 8 חודשים עד לפני חודש וחצי.אני יכול להגיד לך שכל יום הגביר את הדיכאון אצלי(למרות שאני סובל מחרדה)ונכנסתי למעגל נורא.עכשיו אני עובד עדיין לא קל אבל יש שיפור עצום במצב רוחי והרבה פחות התקפים מאשר בשבועיים הראשונים. יחד עם זאת אני חושב שלא צריך להילחץ ולצאת בכוח.קחי את הזמן חפשי עבודה לאט לאט ואת תראי שלאט לאט תרגישי טוב יותר.בהצלחה.
פחד מחזרה לשיגרה הוא דבר נורמלי לחלוטין, אבל כדאי לך לנסות לחזור כמה שיותר המר- אפילו צעד קטן יהיה משמעותי כי ככל שמחכים יותר כך הפחד רק גדל, שלא בצדק, סליחה על הנדושות שוב אבל בסוף מגלים שהשד הוא לא נורא כל כך את חלא צריכה להתחיל להתחייב למשהו משך שישה ימים בשבוע ועשרות שעות עבודה ממש לא- אפילו פפעם בשבוע זה דבר מצויין לא נראה לי שאפשר לצפות ליותר כי זה צעד ענקי גם אני לא מזמן התחלתי וכל כך פחדתי שנהייתי חולה מזה ואז כשהגעתי לא רציתי ללכת העיקר , הכי חשוב, אל תבואי במחשבה של אני צריכה לעשות את זה אלא תבואי בגישה שזה משהו שאת רוצה כי את רוצה שיהיה לך טוב ואת יודעת שזה יעשה לך טוב זאת דעתי בכל אופן... דניאלה
