לדור ולמי שמבין-חשוב

מופנה לדור או למי שיודע... היתי רוצה לשמוע מה זו חרדה חברתית,האם זו חרדה שמתרחשת רק בזמן שנמצאים במקומות הומי אדם?? האמת שאני שואלת כי אני קצת תקועה... ואני לא כ"כ יודעת איך להמשיך מפה... מי שמכיר את הסיפור שלי.... אז בינתיים התגברתי כמעט על הכל,ואני עובדת,חייה רוב הזמן ללא החרדה הכללית,אבל משום מה.. יש משהו מוזר בעיני, אני מפחדת דווקא ממקומות ציבוריים,בתי קפה... קניונים...מסעדות..וכו, אני חשה פחד שארגיש חרדה שם, פחד מהתעלפות,פחד שארעד,ופחד מדפיקות לב... ובכלל אני יודעת שארגיש חרדה,ולכן לא עושה כל מיני דברים שאני רוצה. וזה מוזר לי כי בעבר הייתי חרדה{חרדה כללית} ודווקא מאוד הואיל לי והיה לי כיף לצאת לבלות,ללכת למקומות ציבוריים,לפגוש אנשים... זה הקל עליי ועשה לי טוב. וכיום כאילו הפוך. נרגעתי מהחרדה הכללית... ויש לי חרדה מפעולות כל מיני. כמו מן "מחסום". אני מאוד רוצה לעבור את המחסום הזה... אני יודעת שאפשר ושאני יכולה.. ואם רק אעשה את הצעד,ואעשה את הדברים האלו,החרדה תעבור, אבל קשה לעשות את הצעד הראשון,ובמיוחד כאשר אני נמצאת בסביבה שכוללת אנשים שאין להם מושג שיש לי חרדות. למישהו יש עיצה? {מלבד טיפול... כבר היתי בקטע הזה,ושיחות זה לא בשבילי} איך אפשר לעשות את הצעד הראשון? כי אני יודעת שכמו כל דבר,כאשר אני עושה זאת.. ורואה שלא קרה כלום-החרדה עוברת. ואלו החרדות היחידות שנותרו לי)-: ואני רוצה כבר להתגבר גם על הקטע המטופש הזה,אני מרגישה שזה הצעד האחרון... מבחינתי אם אתגבר על זה... הכל יהיה נפלא. אז מה עושים?? למישהו יש עיצה מניסיון? תודה דרך אגב על התגובות עד היום,אתם 10.

לקארין- פסיכיאטרים התחילו להתשמש במושג "חרדה חברתית" רק משנות ה-90. לפני זה הם היו אומרים שמדובר באנשים ביישנים ושילכו לטיפול פסיכולוגי. אבל כאשר ראו שסרוקסט ואורוריקס עוזרים לאותם אנשים ביישנים קראו לזה "חרדה חברתית" וככה באה לעולם הפרעה חדשה. הדרך הטובה לדעת אם יש לך "חרדה חברתית" זה למלא שאלון שנקרא מבחן ליבוביץ' שניתן להשיג אותו גם ברשת בעברית. http://www.geocities.com/harada_hevratit/leibovits.htm מה שתיארת בהודעה שלך הוא מצב של פאניקה. מצבי פאניקה במקומות ציבוריים לא חייבים להעיד בהכרח על חרדה חברתית. למעשה אינני חושב שזה סוג החרדה שיש לך. הדרך הטובה ביותר להתגבר על חרדה זה להיחשף אליה ולראות שלא קורה שום דבר למרות שמפחדים. ביי, דור.

דור עשיתי את המבחן הזה... ויצא שאין חרדה חברתית. אז אם זה לא חברתית אז... זו סתם חרדה? לא שאכפת לי ממש איזו חרדה זאת,אכפת לי רק להתגבר עלייה.)-:

הי ק אני לא מכירה את הסיפור שלך אבל ממה שהצלחתי להבין מבין השורות הסימפטומים שאת מתארת אכן אופיינים לחרדה ותגובתך היא המנעות קלאסית. למה הכוונה הימנעות? אני אנסה לתת לך דוגמה - כשילד הולך בדרך מסוימת ונפל לבור ושבר את הרגל ישנם שתי אפשריות: או שבפעם הבאה הוא ילך באותה הדרך אבל בליווי של מישהו או תוך הסתכלות מתמדת באדמה ובזהירות רבה או שבפעם הבאה הוא יעשה עיקוף גדול רק כדי לא ללכת באותה הדרך שוב שמה יקרה אותו הדבר. ההמנעות שלך מלצאת ולהיות בחברת אנשים דומה לדוגמה השנייה וזו תגובה מאוד מובנת והגיונית לאור מה שחווית בעבר. סך הכל הגוף שלך מנסה להגן על עצמו. אבל, כמו שרשמת ק יש מה לעשות וחשוב שזה יעשה בהדרגה ובקצב שלך. את יכולה להציב לך מטרות קצרות טווח כמו לצאת בהתחלה לחמש- עשר דקות. לצאת בלווית מישהו שאת סומכת עליו ושמכיר את הבעיה כך שתמיד תוכלי לחזור הביתה. הכי חשוב זה להציב מטרות שתוכלי לעמד בהם כדי שלא תתאכזבי. אני זוכרת שמה שעזר לי כשהיה לי התקפי חרדה קשים והייתי צריכה לצאת מהבית זה ששמתי בכיס כדור הרגעה רק למקרה שאצטרך וזה נסח בי בטחון. כמובן שלא לקחתי אותו בסופו של דבר והכל היה בסדר אבל זה היה רשת ביטחון נוספת בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות אריאל

כנסי לאתר חרדה חברתית של רביד, כמו שהציעו לך וכן גם לפורום בהייד פארק שם תמצאי את כל המידע הדרוש לך.

תודה. אני לא יודעת אם מדובר בחרדה חברתית {כמו שציינת דור} כי אין לי בעיה להיות עם אנשים,אני נפגשת גם עם חברות וידידים אבל נמנעת מללכת למקומות מסויימים כמו שציינתי. גם אין לי בעייה להסתובב מחוץ לבית........ אבל למשל להיכנס לחנויות...בתי קפה ודברים כאלו-כן. אני חושבת שזה כי אני מפחדת שארגיש חרדה, ואני גם יודעת שארגיש,כי אני רק מתקרבת למקומות כאלו במטרה להיכנס,ןנכנסת לתחושות חרדה. והפחד הוא שישימו לב שמשהו עובר עליי,ויש לי גם פחד מטופש שאתעלף{כי נהיית לי סחרחורת במצבים האלו} אבל זה נכון מה שאמרתם,חייבים לעשות את הצעד,ולראות שלא קורה כלום,ואז אתגבר על זה. אבל מה שמלחיץ,זה המחשבה שמה יהיה אם אלך לממקום מסויים,ומה שאני חוששת ממנו יקרה, כן תהיה לי חרדה קשה,וכן אתעלף וכו.... אז במקום לראות שאין ממה לדאוג,אדא שאני "מובסת" ע"י החרדה,ושמה שאני חששתי ממנו קורה. זו בעצם הבעייה. אני מפחדת להיווכח שאני לא מסוגלת,או שיקרה לי משהו... תודה על העיצות הטובות,אם יש לכם משהו להוסיף אשמח לשמוע. שבת שלום.