התלבטות חשובה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

15/11/2004 | 13:41 | מאת: ק.

שלום. אם למישהו יש דיעה בנושא עליו אני רוצה לשאול...אשמח לשמוע...... אני סובלת מחרדה בחצי שנה האחרונה{שחזרה לאחר שנתיים} ובעיקרון חברות שלי וידידים לא יודעים על כך... אני לא משתפת בזה אותם. ולפעמים אני נמנעת מפעילויות מסוימות...{בילויים וכו} שמלחיצים אותי. העניין הוא שחשבתי שאולי יהיה טוב להכיר אנשים שדווקא כן סובלים מחרדה גם כן, בין אם זה חברות או בחורים, וככה לא ארגיש צורך להסתיר את העניין,וחשבתי על זה שאולי לשתף את זה עם מישהו/י יכול לעזור בצורה הדדית. האם אתם חושבים שזה יכול להיות דבר טוב? או שדווקא להיפך,לגרום לעוד יותר "שקיעה" בבעיות למיניהם... כי ההתיחסות לנושא בעצם מוגברת כך,ויכולה לשים את החרדה "במרכז העיניינים"..... מצד שני,זה יכול להיות נחמד להיות עם מישהו/י שבאמת יודעים מה זו חרדה ואולי אפילו זה יכול לעזור...... אני לא יודעת למישהו יש ניסיון בעניין?

15/11/2004 | 21:56 | מאת: מחשבה

באמת שאלה לא הכי קלה. לדעתי העניין מאד אינדיבידואלי. כל אחד מגיב אחרת. יש אנשים שזה מתאים להם ויש שלא. מאד משנה גם עם מי הקשר. מי האדם שמאחורי, והאם הקשר אתו מתאים לך. משנה האם את יודעת לבחור נכון, והאם הצד השני יודע לבחור נכון. בכל מקרה צריך לשמור על מצב מאוזן שבו לא האחר ולא את תתפסו יותר מידי מקום עם החרדות או הכאב שלכם, אחד על חשבון השני. כלומר, שמירה על גבולות שיהיו מקובלים על שניכם. את בוודאי יודעת שאין סיכוי בלי סיכון. התנסות יכולה להיות טובה ומועילה ומצד שני יכולה לא להצליח ואולי גם להכאיב. קשה לדעת מראש. אפילו את שמכירה את עצמך טוב מכולם מתלבטת בשאלה הזו:-) התשובה קיימת רק אצלך ורק את יכולה להחליט או לקבוע מה מתאים לך. בסה"כ זה לא כל-כך מאכזב. נקווה שאכן תדעי לכוון את עצמך, או שתוכלי להיעזר במישהו שיכוון אותך ולמצוא מה שמתאים. בכל מקרה, גם אם יש קשר עם מישהו שיש לו בעיית חרדה, ממש אין צורך לדבר על הנושא הזה דווקא. לא כל הזמן בכל אופן. אפשר להכיר בקיום הבעייה ולנסות דווקא להתרכז בדברים מהנים אחרים כמיטב יכולתכם. שנרגיש כולנו טוב ובהצלחה לך

15/11/2004 | 23:08 | מאת: דור

לדעתי לא כ"כ רלבנטי. בחורה עם לחץ דם גבוה חייבת בחור עם לחץ דם גבוה? או אסתמה? מי שיאהב אותך יקבל אותך איך שאת עם היתרונות והחסרונות שבך. ואת תקבלי אותו עם היתרונות והחסרונות שלו. לא מדובר הרי במחלת נפש ואין צורך להגביל את עצמך לקבוצה מאד מצומצמת של אנשים. אם היה מדובר במחלת נפש אז התמונה שונה כי חולי נפש מרגישים די בצדק שהם מנודים מהחברה ואין להם כ"כ ברירה. חרדה זאת תופעה מ-א-ד נפוצה ולדעתי רוב האנשים יכולים להבין את הנושא הזה ואין צורך לבחור דווקא במישהו שהוא עצמו סובל מכך. כמו כן עצם הסבל שלו מחרדה לא הופך אותו בהכרח לאדם יותר מתחשב או מבין יותר. חרדה יכולה לתקוף גם אנשים שאת לא היית רוצה לפגוש בחייך.

16/11/2004 | 01:42 | מאת: דניאלה

היי אני יודעת שאני קצת סוטה מהנושא, וזה לא בדיוק מה ששאלת ,אבל חשבת פעם על טיפול קבוצתי? כך אפשר גם לטפל בבעיה וגם להכיר אנשים עם חוויות משותפות באותה הזדמנות מנסיון, זה מאוד עוזר להיות בקשר עם אנשים שסובלים מאותן הבעיות או בעיות דומות לשלך, והרי רק אנשים שעברו מה שאתה עובר יכולים להבין אותך זוהי דרך ממש מצויינת להכיר,ואין סיכוי שמישהו ישפוט אותך היות והוא נמצא באותו המצב ומבין לחלוטין וזה לא אומר שכל היום יושבים ומדברים על הבעיות,עוסקים הרי גם בדברים אחרים, זה לא אומר שמעכשיו החרדות יהיו יותר מדי במרכז זהו פשוט בסיס טוב לקשר,לדעתי בכל אופן, לי זה עזר ויש עוד אנשים שזה עוזר להם ויש כאלו שלא... דניאלה

16/11/2004 | 16:34 | מאת: ק.

תודה חמודים ששיתפתם אותי בדעתכם.... דור,אתה צודק לגביי זה שזה שאדם חווה חרדה לאו דווקא הופך אותו לאדם מבין מתחשב וכו..... וזו אומנם לא מחלת נפש.... אבל באיזשהו מקום אני מרגישה שכאשר אני יוצאת עם בחור,ואין לו מושג {אישי לפחות} מחרדות, אז פתאום לשתף אותו ולהגיד לו למשל.... "אני מפחדת ללכת לשם... כי עלול להיות לי התקף חרדה...." או משהו בסיגנון נשמע קצת כמו איזו בעייה נפשית במיוחד למי שלא חווה את זה.. אולי אני טועה,ואף פעם לא ניסיתי לשתף חברות או בחורים, אבל אני מודה בכנות שאם אני חושבת על עצמי לפני החרדות,לא כ"כ היתי מבינה מה זה פחדים,מה זו חרדה... וכמה שזה נשמע מגעיל,אני לא חושבת שהיתי ששה להיות בקשר עם אדם שחווה חרדות שיש לו פחדים למיניהם... בזמן שאפשר להעביר את החיים בכיף והנאות. אפילו את בעלי לפעמים היה לי קשה להבין.. למרות שהוא אהב אותי,איך הוא יכול לסבול את הבעיות ואת מה שעובר עליי,ריחמתי עליו. ואני לא רוצה גם להיות "נטל" על אף אחד,או על בחור שאני יוצאת איתו. הרי אם אשתף אותו בזה,ונתקרב,והקשר מעמיק, ברגע שהוא שותף לזה אין המנעות מזה שזה הופך להיות חלק בקשר. יש לי ניסיון בזה הרי עם בעלי. לכן אולי דווקא עדיף מראש לא לתת לחרדה שום לגיטימיות בשום סוג של קשר,וכמו שאני מנסה לדחוק אותה ולהתגבר עלייה בתוכי עצמי,כך גם לא "להכניס" אותה כחלק מקשרים למיניהם.... ולהשאיר את זה כדבר אישי. באמת התלבטות... שיהיה לכם ערב נעים,תודה.