לד"ר הידש היקר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר. רציתי לשאול משהו... בשירשור למטה מישהו כתב לי שהחרדה יכולה לתפוס פתאום ולא אוכל "לברוח" ממנה.... זה הרתיע אותי כי אני תמיד הייתי בדעה ותחושה שמ"נפילה" אפשר רק לעלות,ותמיד הרגשתי שהחרדה זה ממש לא דבר שחזק ממני,אלא בשני המקרים{בעבר וכיום} כש"נפלתי" לחרדה,אני תמיד האמנתי שחרדה זה דבר שפשוט צריך לקום ולהתמודד איתו,עם כל מה שפתאום הפך למפחיד,פשוט ללמוד מחדש להתמודד,ולא חשבתי או חשתי לעולם שהחרדה זה דבר יותר חזק ממני,אלא שפשוט אני אוגרת כוחות,ולומדת להתמודד.וכך היה בעבר,וגם כיום. תמיד תמיד הרגשתי{וזה גם ההסבר שקיבלתי מבעלי} שזה תלויי בי,ושאני יכולה,ושפשוט העניין הוא להבין שאני יכולה-זה האתגר בעצם,אך הנקודה היא,שלא כמו שחשים בזמן ש"נופלים" לחרדה-והתחושה הראשונית של הבנאדם היא שזה חזק ממנו וכו, בעצם זה תלויי בי,וכך האמנתי,והאמת שבזכות זה גם אני התגברתי בפעם השנייה {אולי לא לחלוטין,אבל בהחלט שמחה שאני מצליחה להתגבר}. ופשוט עלו בי התלבטויות כשקראתי את זה,אם ייתכן שחרדה יכולה לתקוף את האדם ואין סיכוי שהוא יוכל להתמודד איתה........ אני לא חשבתי כך אף פעם.... שקיים סיכויי שהחרדה תציף ואין יכולת לצאת מהאימה ושהכוח רצון,והייכולת לדעת שאפשר לצאת מזה,שחרדה היא פשוט תחושה,וכמו שאפשר להתעודד כשעצובים...כך אפשר לצאת מהחרדה... כך אני תמיד מרגישה ובזכות הידיעה הזו שזה בעצם הרגשה,אומנם ספונטנית,אבל בהחלטת ניתנת לשינויי,אני מתגברת על החרדות עד שאתגבר לחלוטין. אני רוצה להסביר משהו, בעיקרון,אמרת לי שלחרדה יש מיליון פנים,וזה נכון מאוד, אך אינני מפחדת מכל דבר בחיים,הריי היתי שנתיים ללא חרדות,וכיום נותרו עוד מס' דברים שאני חרדה מהם. גם החרדה לא "נודדת" לי מדבר לדבר,הדברים מהם אני חרדה הם דברים ספציפיים,וכוללים פחד ותחושה לפעמים כמו שסיפרתי,שמשהו איתי"לא בסדר",וכמו כן עקב הפרידה מבעלי,נוצר פחד מפעולות מסויימות-בעיקרון פחד לחיות-שידוע לי עקב מה הוא נוצר,עקב הפרידה. אך לא לקחתי כאופצייה,וגם לא הרשתי לעצמי לקחת כאופצייה,את האפשרות שציינו בפניי, שייתכן והאדם "מוכנע" ע"י החרדה. אני פשוט לימדתי ומלמדת את עצמי שאני צריכה להתמודד ללא בעלי,וכל יום לומדת למחוק עוד חרדה,ועוד חרדה. עד שכבר לא יפחיד אותי כלום,וארגיש שאני לא מפחדת ויכולה להסתדר בעצמי. אז זהו,רציתי רק לשאול אם חס וחלילה קיימת האופצייה הזו שחרדה{כמו חיידק למשל} תוקפת את האדם וזה לא בשליטתו? או שאני צודקת במחשבה ובתחושה שזה ביידים שלי, כמו שבעלי תמיד אמר לי,שאין "לא יכולה",ושאין סיכויי שזה יכניע אותי,זו רק תחושה שפשוט צריך להתגבר עלייה. תודה מקרב לב...וסליחה על אורך המכתב.
בהשוואה לרפואה פנימית חרדה זה כמו חום. כשאת לוקחת אקמול החום יורד אך לא טיפלת בגורם לחום ולכן את נשארת חולה. טיפלת בסימפטום אבל לא במחלה שגורמת לחום. אותו דבר לגבי חרדה ולגבי קלונקס. צריך לטפל בבעיה שגורמת לחרדה ולא להתרכז רק בטישטוש הסימפטומים באמצעות חומרים שונים. למרות שהקלונקס עוזר אין סיכוי שהוא ירפא אותך. אני מציע לך ללכת לרופא שעוסק בריפוי ולא רק בטישטוש זמני של סימפטומים. החרדה יכולה לשנות צורה אך לא להיעלם כל עוד קיימת הבעיה שיוצרת אותה.
לקארין לא מתים מחרדה וחרדה מטיבעה היא דבר חולף...אבל לא תמיד.... תלוי גם בגורם לחרדה. אני מקווה שגם אצלך הם יחלפו. כבר הפסקתי לאמר שכדאי ללכת לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש
