הפרעות חרדה טורדניות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר יקר שלום!! ברצוני לפרט מעט על הבעייה שלי..חזרתי לפני כחודש וחצי לערך מתקופה בת שנה וחצי בחו"ל-צפון ודרום אמריקה. חזרה מאוד טראומטית שכללה התקפי חרדה רציניים..פחדים וחששות..כעת התחלתי לימודים אקדמאיים ואינני מוצא את עצמי שם בכלל..מנותק, אפאטי וחרד....חרד לגורלי..ישנן המון מחשבות מדכאות על משמעות החיים או מי אני...מה הטעם לכל החיים?.....אני מוצא את עצמי מוכן ונחוש לטפל בבעיה זו מהשורש אך מרגיש שאין לי את הכוחות המתאימים...אין לי את הרצון ללכת לטיפול או לנטול תרופות מכיוון שבחו"ל נטלתי כדורים מהסוג הלא חוקי....(mdma וכו..לא יותר מדי פעמים - 4 בסה"כ) ולכן כל נושא הטיפול דרך כדורים אינו רלוונטי...קונוטציות שיהיו שליליות ויעלו בי נשכחות מהסוג הלא טוב...כלומר הקישור אצלי הוא שכל נטילת כדור היא נטילת סם שמגבירה את ייצור הסרטונין מצד אחד...או מצד שני מגבילה את ייצור או שחרור הדופמין או את תאי ה MAO. אינני יודע איך לצאת מזה...אני חקרתי את כל נושא החומרים הכימיים במוח ויש לי ידיעה מספקת על מנת לדעת את תהליכי התרופות וסוג הפתרונות שהן מציעות...ואני מרגיש בבעיה ...אני קרוצה לעזור לעצמי אך הכלים בהם הרפואה באה לעזרי אינם מספקים את הצורך שלי....מה שמוביל לדכאון ולשיתוק מוחלט ...כמו כן אני סןבל מהיפוכונדריה כפייתית עקב הרצון שלי לדעת על גוף האדם...אני אוהב לקרוא על מחלות ומכניס לעצמי לראשש שיש לי את זה או את זה או את זה......איך אני יוצא מזה??? בבקשה תעזור לי...אם אפשר אני גם מוכן לבוא למרפאה שלך ולשלם.אבל אני צריך ממך איזושהי תשובה שתספק אותי..
לתופעה שלך קוראים סריטה במוח תופעה מוכרת בין המטיילים בחו"ל שלא היה סם שהם דילגו עליו. יש כפר של נגמלים מסוגך,ויש מסגרות של בי"ח יום שיכולים לאט ובטוח ליצב אותך בעזרת תרופות ושיחות אישיות וקבוצתיות. אל תחשוש מהטיפול,משום שמצבך עדין וגבולי. גם מסע בין אלף מייל מתחיל בצעד הראשון.
לתופעה שלך קוראים סריטה במוח תופעה מוכרת בין המטיילים בחו"ל שלא היה סם שהם דילגו עליו. יש כפר של נגמלים מסוגך,ויש מסגרות של בי"ח יום שיכולים לאט ובטוח ליצב אותך בעזרת תרופות ושיחות אישיות וקבוצתיות. אל תחשוש מהטיפול,משום שמצבך עדין וגבולי. גם מסע בין אלף מייל מתחיל בצעד הראשון.
הי אבי, קודם כל אודה לך מאוד אם תסביר לי מהו דופומין ומהם תאי MAO ואיזה תרופות מונעות את הייצור שלו ומה תופעות הלוואי שלהן- האם אלה תרופות אנטי-פסיכוטיות כגון מלריל או זיפרקסה. הנה אני עונה לעצמי, אבל זה רק ניחוש. לגבי הבעיה השנייה שלך שהיא מי אתה? ומה הטעם לחיים? זו כבר בעיה מאוד קשה לפיתרון. שים לב, שכשאתה שואל שאלה לדוגמה כמו מהי משמעות החיים, בעצם כבר הנחת הנחה מאוד לא ברורה מאליה והיא שיש להם איזו משמעות. ומנין לך? ככל המעט שאני חשבתי בנושא, הגעתי למסקנה שפשוט לא ניתן לדעת. אתה יכול אולי לקרוא את "המיתוס של סיזפוס" של קאמי אם לא כבר קראת, אם כי יתכן שההמלצה שלי על הספר הזה היא עצת אחיתופל נוראית. ההמלצה העיקרית שלי לך שהיא גם מה שאני מנסה כעת לעשות בעצמי, היא למצוא את נקודות האור ה"קטנות" כביכול של החיים- חברים טובים, אוכל טוב, שמיים כחולים, ים, הסיכוי למצוא אהבה קטנה ובת-חלוף. דברים כאלה...
לאבי נראה לי שאת הצעד הראשון והחשוב ביותר כבר עשית. אתה מודע לכך שישנה בעיה ומתחיל לחשוב על האפשרויות הקיימות לשיפור המצב. כמובן שישנן בעיות, כפי שאתה אומר טיפול נפשי מזכיר זכרונות טראומתיים ואינך רוצה להגיע למקומות אלו. לכן כפי שאתה חושב הדבר הנכון ביותר הוא להגיע לפגישה עם פסיכיאטר "בלי התחייבות", וחשוב שקודם כל יווצר ביניכם קשר של אמון. אחר כך אפשר יהיה לחשוב על המצב, איך יוצאים ממנו, ומה האפשרויות הטיפוליות. אם כל כך קשה לך להגיע לפגישה, ואתה כל כך חושש ממנה כדאי להתייעץ עם אחד ההורים או אח אשר רואים את המצוקה הנוכחית והם יכולים לתת לך את התמיכה והעזרה בקביעת הפגישה עם הפסיכיאטר וללוות אותך בביקור הראשון. בהצלחה דר' גיורא הידש