לד"ר ולמי שיכול לייעץ.....

שלום יש לי שתי שאלות דבר ראשון אם אין בעיה לקחת קלונקס עם ויטמיןc{לא בייחד כמובן....} ושאלה נוספת, תהייה יותר נכון, האם אדם שבכללית סובל מחרדות{כמוני}, ויש לו אפשרות ממשית לעסוק בתחום שממש לא ההולך בייחד עם חרדות{תחום הבידור} {מדייה} ולמרות שאני חשה יותר טוב,אני מוותרת לחלוטין על אפשרויות שהייתי מאוד מעוניינת בהן בתחום הזה. פשוט אומרת לעצמי שאין מה לעשות,אני צריכה להשלים עם זה שלמרות שיש לי את ההזדמנויות,אז בתור מי ומה שאני{אדם שסובל מחרדות}עליי לשכוח מהרצון ומהאפשרויות שניתנות לי,ולא לממש את עצמי בתחום הזה. אני משלימה עם כך שעליי לוותר, כי אומנם חרדות זה דבר1,אך מניסיון אני יודעת שבסיטואציות מהסוג עלייהן אני מדברת-מדובר בהתמודדות אחרת לגמריי,ובקשיים וחרדות נוספים. מצד1 אני מאוכזבת מעצמי מאוד שאני מעזה לוותר על שאיפותיי ועל דבר שהוא בהישג יידי, ומצד שני אני חושבת שאין טעם להלחם ולנסות להתמודד עם עוד יותר קושי... הרי רוב בני האדם לא עוסקים בתחום זה,אז למה שלא אסתפק בחיים ממוצעים ולא אגרום לעצמי סתם התמודדויות שאינן ממש נחוצות,אלא נובעות מרצון. זה מה שאני חושבת בעיקרון,אך כמובן שזה כן עצוב לי שאפסס הזדמנויות שלא יחזרו יותר. זה פשוט לוותר על שאיפותיי-ובזמן שהן נמצאות בהישג ידי,ולהשלים עם זה שלא כדאי. האם אני טועה? תודה. יום נעים.

הבעיה שלך היא האם לקחת סיכון גדול, שיכול להוביל לזכייה גדולה. או לא לקחת סיכון ולהסתפק במה שיש. . הבעיה שלך היא בדיוק הבעיה של מי שבוחר להשקיע באג"ח לעומת מי שבוחר במניות, או מי שכף רגלו לעולם לא תדרוך בקזינו לעומת מי ששמח להמר ברוליטה. באיזו דרך עליך לבחור? זו שאלה שאת צריכה לענות עליה. מי את? המהמרת, שתקח את הסכיון שיהיו לה חרדות ותבחר בשאו ביזנס או הזהירה שתוותר על זה וגמרנו. בברכה מיקי, שמנסה להתרגל לכתוב שלא מתוך אימפולס אלא מתוך מחשבה תחילה

1) הרבה פעמים בוחרים תחום עיסוק דווקא כדי להתגבר על בעיה מסויימת. הדרך הטובה ביותר להתגבר על חרדה זה להיחשף אליה ולראות שהשד לא נורא ולא קורה לך כלום... אבל אם לא התחום הזה אז איזה תחום כן?? אם יש לך הזדמנות להשתלב בתחום שמעניין אותך אז שווה לשקול את העניין למרות החרדה. 2) לגבי שתיית מיץ יחד עם תרופות- באופן עקרוני התשובה שלילית- רצוי להמנע מכזה שילוב כי זה יכול לפגוע בפירוק ובספיגה של התרופה ועקב כך גם לפגוע ביעילות שלה. אם לא לוקחים ביחד אז אין בעיה. בכלל תרופות הכי טוב לקחת עם מים. את הקלונקס ניתן למצוץ מתחת ללשון גם ללא שתיה.

מהתשובה שלך נראה לי שאת בעצמך יודעת מה התשובה( שהיא לא לוותר נכון?) ברור שאפשר להסתפק בחיים ממוצעים בלי התמודדיות אבל ככל שתמנעי מהתמודדויות כך הפחד יגדל. וגם אם הוא לא יגדל, את סתם תתאכזבי וכל הזמן תחשבי מה יהיה אם.... ואז מה אם לא הרבה עוסקים בתחום,אבל את רוצה וזה מספיק,לא? את צריכה להחליט אם זה הדבר שאת הכי רוצה בעולם ,זאת ההחלטה הכי חשובה שאדם יכול לעשות בחיים,השאר כבר מובטח...( זה ציטוט של מישהו ,אני לא זוכרת של מי לצערי) המון אנשים שעוסקים בתחום הזה והם מלאי חרדות או ביישנים מאוד אבל האהבה שלהם למקצוע משאירה אותם שם- אין סיבה שבגלל שלאדם יש חרדות הוא לא יוכל לעסוק במה שהוא רוצה ולנהל אורך חיים תקין וללא פשרות יש לי חברות ביישניות שכל היום על הבמה( טוב, בלילה הן ישנות אבל..) ואם תסתכלי קרוב תראי על פי תנועות הגוף של חלק מהמפורסמים שגם הם מאוד חוששים... תמיד אפשר לראות את החרדה כאתגר או כהתרגשות חיובית, לא? אולי? אומץ הוא פחד שנשא תפילותיו דוגמא אישית שלי- אני מאוד אוהבת כל מה שקשור לספרים וזה מאוד מפחיד אותי, כי לא כל אחד נהיה סופר .....או סופר מוצלח בכל אופן אבל מאז שאני זוכרת את עצמי לא רציתי שום דבר אחר חוץ מזה, ואין דבר שאני רוצה יותר ואני מאמינה שאני טובה בזה אני נהנת ואוהבת לעשות את זה ובגלל זה אני ממשיכה, מצד אחד שזה מאוד מפחיד כי מישהו יבקר אותי ( הייתי עד לא מזמן בעיתון בית ספר ועוד כל מיני..)ואולי הביקורת תהיה שלילית.... מצד שני כשאני לא מראה חומר שלי אני תמיד מצטערת על זה ומנסה לחשוב מה היה קורה אם...אולי מה שלא הראתי היה מקבל ביקורת טובה

לקארין איך שכחת שישנה אפשרות נוספת? אני רואה את המטרה העיקרית שלי כרופא היא להביא את האדם למצב נפשי הטוב ביותר שאפשר כדי שיוכל להגשים את כל חלומותיו ושאפותיו. מה עם טיפול ושיפור המצב הנפשי? אני עדיין חושב שזו האפשרות הטובה ביותר. ללכת לטיפול כדי לחיות טוב יותר וחיים עם סיפוק והנאה הרבים ביותר. ובעיקר - להשאיר את החרדות מאחור וללכת קדימה. כל טוב דר' גיורא הידש