חתכים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי, אבל המטפלת אינה יודעת שאני חותכת את עצמי. הצורך שלי לחתוך קיים כבר שנים, אך במשך השנים האחרונונות (שלוש בערך) כמעט שלא פצעתי את עצמי בכוונה עם כלי חד. מידי פעם השתמשתי בציפורניים, ופעמים נדירות בסכין אך בצורה שטחית מאוד, אפילו ללא דם. כל זה השתנה בשבועיים האחרונים, הפעולות הפכו להיות אלימות יותר, מדובר במספריים ולא בצפורניים, ואני מוצאת את עצמי חותכת יותר ויותר. המספריים עם הצמר גפן והאלכוהול קבוע אצלי בתיק. אני מתכננת לספר לפסיכולוגית בפגישה הבאה, ורציתי לדעת האם יש סיכוי שהיא תמליץ לי לקחת כדורים. אני גם סובלת מתחושות איומות של חוסר תועלת, שונאת את עצמי. אם כן - כיצד יכולים כדורים לעזור לי? האם הם יפסיקו את הצורך שלי לחתוך? או יעזרו לי לשפר את התחושות שלי כלפי עצמי? אשמח לתשובה, ועל הפניה למקורות שמספרים על תופעת הפציעה העצמית. תודה, אופק
אופק !אין ספק שאת חייבת לשתף את הפסיכולוגית שלך.מעבר לכך אין ספק שאת זקוקה לטיפול תרופתי שללא כל ספק ישפר את תחושותייך הכלליות כלפי עצמך אחרי שתתחילי טיפול תרופתי את לא תאמיני עד כמה הרגשתך תשתפר ולא תביני למה לא לקחת עד כה שהיה לך רק טוב ובהצלחה ש.ש
לאופק אני חושב שאת יודעת את התשובה... אין ספק שקיימת בעיה עם השלכות רבות על היומיום. לכן הטיפול המלא הוא שיחות עם תרופות. כל טוב דר' גיורא הידש
