לד"ר הירש,מחשבה - המשך

שלום ד"ר הירש, בהמשך לתשובתך מ 11/07/2004 שעה 02:23 מתנצל על תשובתי המאוחרת אך מוטב כך מאשר לעולם לא, ע"פ תשובתך אכן ציינת כי חיינו הינם חיי מחשבה מבחינה נפשית אם מדובר במחשבה המוסיפה ידע נלמד בהווה מעבדת צוברת ומסיקה מסקנות מוגבלת ובקונפליקט עם עצמה כאשר הזיכרון מגיב לאתגר עם דיעה קדומה לעומת ידע ענייני. גם לגבי הדמיון כשהוא עובד שוב מדובר בתאי הזיכרון שממנו הוא נוצר על סמך התנסויותינו. כל זה טוב יפה ונכון לצבירת ידע טכני כלשהו אולם האם אנחנו כבני אנוש לא טועים כאן בכל הקשור ביחסי אנוש ?? האם לא רואים את הצורך בחקירת הנפש מעבר לידוע ? כל פעילותינו מסתכמת מתוך הידוע לנו מתוך הזיכרון "האני" ואליו אנחנו צוברים ידע נוסף, דבר שיוצר הפרדה נפשית ביני לבינך אני מאמין אתה לא אני יהודי אתה לא אתה עשיר אני מקנא בך וכו..וכך ללא סוף נלחמים ושונאים האחד את השני גם אם לא מודים בזה או מנסים ליצור שינוי שעדיין נובע מהידוע.. אני מבין כי חשוב ביותר לחנך אנשים מגיל צעיר להיות עירניים לעצמם ולהבין בצורה בלתי אמצעית מהם החיים מהי הממשות בכל הקשור ביחסי אנוש, ראייה בצורה ישירה ולא מבעד דימוי או פחד,למשל: הייתי מעודד ילד להתבונן בפרח או בעץ מבלי לומר לו את שמו של הפרח או לשאול מה שם הפרח אלא צפייה נטו בצבעו בעלים בגבעול כך בחיות או בהוריו בתשומת לב כך מעודדים ראיה ישירה ולא ראיית הפרח שיוצרת גירוי של הזיכרון והתגובה מחשבה המתארת את שם הפרח, מוצא חן בעיני או לא,יפה/מכוער וכו.. כי אז כבר לא רואים את הפרח אין לי ספק כי חינוך כזה לא יעודד אנשים לפעול ע"פ ריאקציות לאתגרים,ילד שינסו להעליבו לא יהיה במצב של תגובה ע"י החזרת עלבון אוטומטית לצד השני דבר שגורר תגובה לאלימות, בהמשך או בבגרותו יראה את בת זוגו לא מבעד דימוי אלא בצורה ישירה, מצב זה אינו חלימה או חיים בסרט אלא מצב בו החשיבה פועלת כשהיא נדרשת ובשלמות נפשית ללא קונפליקטים. כמובן שמצב זה לא "כדאי" לסמכויות השונות משום שאז לא יהיה לנו צורך בסמכות שתומר לנו מה לעשות נהייה משוחררים מאמונה מהרב מהכומר מהפוליטיקאים לפסיכיאטרים/פסיכולוגים תהיה פחות עבודה כולל תעשיית התרופות הנלוות ולכן הסמכויות ימשיכו לעשות הכל על מנת להתנות את נפשינו לפעול ע"פ דפוס או דגם ידוע מראש עם שינויים קלים וכך נמשיך לסבול ללא קץ (תלויים בגורם חיצוני אדם או תרופה)עם נקודות שמחה מדי פעם ונחשוב שאין מה לעשות אלו החיים. ולכן אין מנוס מחינוך נכון של הבנה שלנו ושל הצעירים לצד לימוד הידע הטכנולוגי. ולא רק רכישת ידע ! אשמח לשמוע האם הצלחת להבין את שורש העניין ולא רק תגובה מהידוע לך לנאמר.

ליובל לצערי איני זוכר את שיחתנו הקודמת בחודש יולי. קראתי את דבריך ואני חושב שאתה צריך להבדיל בין שתי תורות שונות. יש את הפסיכולוגיה שבה אנו עוסקים בנפש הפרט והתהליכים של הפרט כפי שאנחנו מכירים אותה. חינוך, במידה רבה וגם המערכות המדיניות וחברות התרופות שייכות כבר למדע הסוציולוגיה, כלומר למדעים אשר חוקרים את ההתנהגויות של חברות (פתח ב-ח' וב- ב'). זהו נושא שונה במידה רבה מהפסיכולוגיה של הפרט. כל טוב דר' גיורא הידש