דכאון

שלום, אימי, בשנות ב 50 לחייה סובלת מדיכאון כרוני. היא אף פעם לא היתה אצל רופא. אנחנו התייעצנו עם רופא פסיכיאטר, סיפרנו לו את אורך חייה ואת כל הפחדים שלה (בקיצור כל מה שמתבטא כלפי חוץ). הרופא אמר שמדובר בדכאון כרוני ושיש לך טיפול תרופתי. הרופא, כמובן, אינו מוכן לתת מרשם מבלי שיראה אותה. הבעיה היא שאין שום דרך להכריח אותה (או לשכנע) ללכת לרופא (אפילו רופא משפחה) ואי אפשר להביא אנשים הביתה (זה גורם לה ל"קריזות" שיכולות להימשך ימים). אנחנו מאוד מיואשים ורוצים לעזור לה. אולי יש לך הצעה כיצד ניתן לפעול במצב כזה (הבעייה שלה קיימת הרבה שנים והחמירה מאוד ב 8 השנים האחרונות). תודה על תשובתך).

לאלמונית אכן זו בעיה קשה ולא תמיד יש פתרון. האפשרות היעילה היחידה היא לחזור ולהביע דיעה זו בנחישות ובאסרטיביות רבה ככול הניתן. רצוי גם שקרובים נוספים יאמרו את אותו הדבר, אחיותיה, אמה וכך הלאה. לא להתייאש ולהמשיך לאמר את אותו הדבר עד אשר היא תסכים לטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש