לד"ר הידש

האם ללכת ברגל בשעות הערב יכול לתת מרץ לגוף ולא תהיה אפשרות להרדם בגלל הליכה. ועוד דבר הרופא שלי טוען שבמצב שלי אין בעיה לכתוב מכתב ממה אני סובלת אבל הוא טוען שאלפי אנשים עם כדורים וכדורי הרגעה הולכים לעבודה במצב כזה הרי התמיכה שאני אקבל לא באה מכיסו הפרטי אז מה אכפת לו לרשום לי מכתב שאני לא מסוגלת לצאת למסגרת תעסוקתית וזה נכון אני תשושה מהכדורים ועייפה גם בשעות היום ורוב היום אמא שלי באה לעזור לי עם הילדים. מה אתה ממליץ לי לעשות? תודה

היי גלית, אני חושבת שהליכה ברגל יכולה להועיל הרבה יותר מאשר להזיק. אולי תתעייפי יותר ותוכלי לישון טוב יותר, ובכלל קצת פעילות גופנית לא מזיקה משום בחינה נפשית, להיפך. בנושא השני נדמה לי שעם כל הצער, הרופא שלך צודק. אכן אלפי אנשים יוצאים לעבוד כל יום עם כדורים ומתפקדים יופי. אני חושבת שאין לו בעיה עם הכיס שממנו יוצא הכסף אלא עם יושרו המיקצועי ואת צריכה דווקא לשמוח שהוא חושב שאת במצב שבהחלט יכולה לעבוד ולתפקד כי אחרת באמת היה לך ממה לדאוג. נדמה לי שהנושא של הקיצבה תופס מקום מרכזי מדי ואני באמת חושבת שהסכום שתקבלי יהיה סימלי לחלוטין אם בכלל, הוועדות היום מקשות מאוד וחשדניות מאוד. לעומת זאת, נדמה לי שעם כל הקושי כדאי אולי בכל זאת לנסות ולשבור איכשהו את מעגל הקסמים הזה שקצת מזין את עצמו ולהחליט לחפש עבודה שיכולה להתאים למגבלות שאת מציינת. אולי אפילו עבודה התנדבותית כלשהי? אני חושבת שאם תהיי במצב של עשייה מסויימת תוכלי להרגע קצת מהמחשבות על החרדות ולהתאוורר קצת מהטיפול בילדים שרק זה בפני עצמו יכול להתיש לחלוטין. נדמה לי שיש לך יותר כוחות ממה שנראה לך כרגע ואת צריכה למצוא את האנרגיות לנתב אותם לדרכים הפרודוקטיביות יותר. לילה טוב, דנה

לדנה תודה רבה לך אני חושבת ההיפך ממה שאת חושבת אני נוטלת כל יום מרוניל 225 מ"ג וקלונקס 1.5 ואני חושבת שאי אפשר לתפקד מחוץ לבית בגלל שהגוף מתעייף מהר ופוגע לי בזיכרון שאני לא זוכרת מרגע לרגע איפה שמתי דברים מסוימים אני מאד מתושתשת לכן אני זקוקה לעזור בבית מבחינה כלכלית ואין לי אפשרות לצאת לעבוד התנדבות לא מביאה שכר. אני גם מתעוררת נורא מוקדם כל יום ב- 5.30 בבוקר ואז בשעות הצהרים אני זקוקה לשעתיים או שלוש של שינה ואז אימי מגיעה כדי לטפל בילדים זה לא מה שאת חושבת קשה לי מאד. טוב זהו תודה לכם אל העזרה גלית

תגישי תביעה לביטוח לאומי ותצייני שם שאת בטיפולו של ד"ר XXX והם כבר יפנו אליו בשביל לקבל חוות דעת לגבי מצבך. הוא חייב למסור אינפורמציה למוסד לביטוח לאומי. צריך לזכור שנכות נפשית היא כמו כל נכות אחרת ולא מדובר בעצלנות של מישהו שלא רוצה לעבוד. יש הבדל בין נכות רפואית לנכות תיפקודית לעניין הזכאות לקיצבה. את צריכה לענות על שני הקריטריונים. חוות הדעת של הרופא שלך מאד חשובה. הוא בכל מקרה יצטרך לכתוב להם את דעתו גם אם עכשיו הוא מנסה להתחמק מכך.

לגלית אכן חשוב מאוד לקבל את הסכמת הרופא שלך לצעד שאת עומדת לעשות. יתכן והוא חושב שדווקא היציאה מהבית תשפר את מצבך ואם תתאמצי אז תוכלי להתחיל ואחר כך תקבלי כוחות להמשיך. כמובן שאת יכולה לשוחח אתו על כך ויתכן והוא ישנה את דעתו. כפי שנאמר בלי קשר לעמדתו של הרופא את יכולה להגיש את התביעה לב. לאומי ועד שתגיעי לועדה ממילא יעבור זמן רב. כל טוב דר' גיורא הידש