מ כ ת ב פ ר י ד ה ! ! !

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

31/10/2004 | 13:22 | מאת: ארז

שלום לכולכם יש לי היסטוריה די ארוכה ומייאשת. אני מזה 3 שנים סובל מחרדות ודכאון.ניסיתי הרבה סוגים של טיפול, אבל אף אחד לא עזר. ניסיתי אפקסור(225 מ"ג ביום), סרוקסט( 1-2 כדורים ליום), רמרון(45 מ"ג), ציפרמיל( 1 כדור ביום), ציפרלקס (2 כדורים ביום).אני גם הולך לשיחות (שיחה חד-שבועית) עם פסיכולוגית מקסימה. כרגע, הפסיכיאטר אצלו אני מטופל הוסיף לי למרוניל(3 פעמים ביום),שאני לוקח, לוסטרל (פעם ביום) וליתיום (פעמיים ביום). את המרוניל אני נוטל זה כמעט 8 שבועות ורק לפני שבוע הוא הוסיף לי לוסטרל שאולי השילוב (מה שלא ניסיתי בעבר) יצליח, אבל את יודעת מה,אלה, אין לי טיפת אמונה שזה יעזור ולפעמים אני לא מבין כלל למה אני נוטל תרופות שרק גומרות עליי (על המין, על הגוף). לפעמים בא לי לשים למצב הזה סוף ולגמור על עצמי, ואתם יודעים מה? אני לא בטוח שאני לא אעשה את זה, כי לא פעם חשבתי על זה (זה עבר בראשי) ובמצב שבו אני חי, עדיף לא לחיות, כי אני סתם סובל, רק סובל. למה יש לי לחיות? בשביל לסבול? ואל תתנו לי את המשפטים הבנאליים האלה ש"יש לך בשביל מה לחיות וכ"ו", כי אני יודע ומודע למה שיש לי. תבינו, לאשתי לא מגיע בעל בדיכאון שרק נראה כמו 9 באב כל היום. אני אגיד לכם ת'אמת, לפני שבוע דיברתי איתה ואמרתי לה שאולי כדאי שנפרק את החבילה כי לא מגיע לה לחיות ככה, אבל היא לא הייתה מוכנה להקשיב, ולכן אני חושב שאולי הגיע הזמן לשחרר אותה ואותי מהסבך הזה. אני מאמין בבורא עולם ומאמין שקיבלתי את המכה הזאת למטרה מסוימת שאנחנו לא מבינים אותה, אבל אני מקבל את זה. אני עייף מלהילחם, אני מותש מהמלחמה היומיומית הזאת. לא רוצה יותר לעשות ולנסות כלום. אני כנראה אודיע על התפטרותי מהעבודה או לא אודיע, אבל כך או כך אני הולך לשים לזה סוף. אף פעם לא חשבתי שאגיע למצב כזה ושאכתוב את הדברים האלה בשפיות מלאה, או שאגמור ככה, אבל זה מעליי ואני לא יכול על זה. אני מאחל לכולכם רק טוב ביי, ארז.

31/10/2004 | 14:36 | מאת: דורון

ארז, מה אומר לך .. אני מרגיש את היאוש והכאב שלך ולבי איתך, אבל באמת שיכול להיות טוב..אל תאבד את התקווה ישנם עוד טיפולים שלא ניסית ויכולים לעזור לך, אתה יכול לנסות אישפוז לטיפול בדיכאון עמיד , ואפילו טיפול בנזעי חשמל שיכולים לעזור , התאבדות זה פתרון סופי לבעיה זמנית (אפילו אם נמשכת כמה שנים) ואין חזרה ממנה. אז עדיף לפנות למיון ולאשפז את עצמיך מאשר להתאבד !! מקווה מאוד לשמוע ממך שיהיה לך יותר טוב במהרה. דורון

31/10/2004 | 14:54 | מאת: עמית

לארז היקר אתה יכול לפנות לבית חולים שערי עזרא בירושלים המתמחה בדיכאון עמיד לפרופסור שפירא אל תרים ידיים אתה במצוקה תפנה לאישפוז ואל תרים ידיים אנחנו איתך אתה לא לבד

31/10/2004 | 14:47 | מאת: אבי

לארז היקר קודם כל תירגע גם אני כמוך סובל מבעייה נפשית כ14 שנה ותאמין לי הסבל הוא לא יתואר תקח את עצמך למיון פסיכאטרי בבית חולים אל תתבייש ותבקש להתאשפז שם יוכלו לעזור לך אולי אתה זקוק לשינוי בחיים באוירה וכו" וזה רק באמצעות טיפול מתאים ותומך לפעמים אדם במצוקה לא יכול להתמודד לבד לשם כך יש את המומחים תחשוב על בריאותך משפחתך ילדייך היקרים אל תאבד תקווה אתה לא לבד בבעייתך

31/10/2004 | 14:59 | מאת: משה

לארז היקר תסתכל כמה אנשים סובלים בפורום זה אתה לא לבד תיקח את עצמך ביידיים ותיפנה מיד למיון בבית חולים פסיכאטרי אל תתבייש אתה במשבר ותצא מחוזק

31/10/2004 | 15:11 | מאת: tal

לארז היקר אתה סובל 3 שנים ואני קרוב ל12 שנה מהדיכאון החרדתי הארור הזה במידה ואתה במצוקה נוראית ויש היתדרדרות במצבך הנפשי תפנה למיון פסיכאטרי מיד אתה שומע מיד ותבקש להתאשפז אל תרים ידיים אתה במשבר ותצא מחוזק זה שאתה במצוקה אנחנו מבינים ואיתך אז תיקח את עצמך מיד ללא דיחוי אתה זקוק לעזרה אתה לא לבד

31/10/2004 | 17:17 | מאת: אמא רחוקה

לארז אני מסכימה עם מה ששאר חברי הפורום אמרו אני נמצאת בצד ממול כלומר אם לבת שסבלה ותסבול מדכאון ןרציתי רק להוסיף למרות שאני יודעת שקשה מאוד להאמין לאחרים במצב הקשה שאתה נמצא בו אנו בני המשפחה מעדיפים ומסוגלים להתמודד עם הקשיים באהבה ובמסירות מאשר להיות ללא האדם האהוב אז אל תחשוב שבכניעה למצב לאשה יהיה יותר טוב אני אגיד לך מה שאמרתי לבת שלי ברגעים שהיא חשבה כמוך ואפילו הרחיקה לכת יום אחד תגיד זה היה קשה כל מצב הוא זמני ואסור לאבד את התקווה במקרה שלנו היו נסיונות עם כמה תרופות עד שהגענו לתרופה המתאימה אולי גם אצלך עדיין לא מצאו את הנוסחה הנכונה אמא לבן שהתאבד אמרה משפט נכון כל כך הוא בחר בדרך סופית למצב זמני אנחנו אתך רק אל תחשוב בפזיזות

31/10/2004 | 18:55 | מאת: ק.

ארז. אפשר להעניק לך את הכלים לפתור את הבעיות ואפשר גם לשנות! בשביל זה אתה צריך לרצות ולהאמין בעצמך ובייכולת שלך. באדם מוטבעים כוחות עצומים,כשהגדול מבינהם הוא כוח הרצון. רק שלפעמים האדם לא מודע לעוצמת כוח הרצון שטמון בו. הרבה פעמים נדמה לנו שאין לנו כוח שכזה.אך זו טעות. רק נדמה לנו שאין לנו את הכוח הזה,כי כוח הרצון טמון בכל אחד ואחת מאיתנו. האוטוסוגסטיה{שכנוע עצמי} הוא כוח אדיר ועצום שאפשר להגיע בעזרתו להישגים גדולים ולהתחזק.הכל תלוי באמונה הפנימית,דרכה האדם יכול להתגבר על חולשה,פחד או כאב. דרך האמונה הפנימית והשכנוע הפנימי יכול האדם להגיע גם לשליטה עצמית. כשאדם נמצא בשעת סכנה או מצוקת חיים האינסטינקטים הטבעים גורמים לו להתגונן בכל כוחותיו ויכולתו,והוא נאחז בכוחותיו כדי להוציא עצמו מן הסכנה. כך חזקים גם כוחותיך. הייאוש משתק את האדם,ומפיל את רוחו עד עפר.אדם איננו מסוגל לראות עצמו לפעמים אחרת מאשר איך שהוא נראה עכשיו,איננו שואף בגלל שהוא מיואש. אבל אסור בשום אופן להתייאש. גם אם קשה להעריך נכונה את הטוב שבהווה,הייאוש הוא הערכה שגוייה!שנובעת מהסתכלות עצמית חד צדדית,כל אדם מורכב מטוב ומרע,מאור ומחושך,ולכן לפסוק חד משמעית על סמך תחושה בהווה,בין אם היא טובה ובין אם היא רעה,זו טעות! גם אם ההוווה הוא "חשוך" העתיד מלא אור. עליך להחליט להתגבר,תחליט עכשיו. תגיד לעצמך שתנסה להפסיק לרחם על עצמך,ותילחם,ועם חס וחלילה תיפול,אתה פשוט תקום ותנסה שוב. תחליט שגם אם לא טוב לך,אתה מסוגל להתמודד עם הלא טוב הזה. אחרי כל הבכיות,ואחרי כל הצער,מה נאאר לעשות? להשתדל. אז צריך לקום ולהשתדל עוד פעם,ועוד פעם,ועוד מאה ואחת פעמים. דוגרי,להתגבר פירושו של דבר זה לקבל את העובדה בצורה שקולה.ואם נופלים,אז קמים,ובודקים וממשיכים. צריך להפנים שהמחשבה הקיצונית הזו של "הכל או לא כלום",זה שקר של היצר הפנימי,אך הכוח רצון הרבה יותר חזק. דימוי עצמי שלילי,מוביל למעשים שליליים. מצבך הנוכחי הוא הפיך-ובר חלוף.ואין כל צורך להנציח אותו ולתת לו לקבוע את גורלך. תהייה חזק, תיקח את עצמך בידיים,ואם קשה לך תלך בדחיפות לעזרה. אתה יכול,ואל תחשוב לרגע אחרת-כי זו פשוט טעות!

31/10/2004 | 19:00 | מאת: מיקה

ארז יקר אני מצטטת משפט שכתבת: "אני מאמין בבורא עולם ואני מאמין שקיבלתי את המכה הזאת למטרה מסוימת..." אני חושבת בדיוק כמוך, וכאדם מאמין אתה יודע שלסבל ולמכות יש תפקיד בעולם הזה , לא בעולם הבא. ארז, גייס את שארית כוחותיך כדי לצאת מהמשבר הקשה שאתה שרוי בו. כשתהיה לך הקלה מסוימת בודאי תדע ותבין למה נועד הסבל שלך ומה עליך לעשות... אל תישכח שיש לכל אחד מאתנו תפקיד...יעוד... שמור על עצמך, אנחנו איתך, מחזיקים לך אצבעות... מיקה

31/10/2004 | 19:30 | מאת: S.O.S

ולטוס מהר לראות מה הבחור הזה !!!!!!! (להודיע למשטרה הם מזהים תוך דקות) ןלמי שכתב אם אתה עדיין איתנו כתוב מיד תשובה ותעיף את המחשבות המטופשות האלה מייד!!!!!!!!!!!!

31/10/2004 | 20:22 | מאת: דניאלה

לארז משפט ישן וחכם: אדם מיואש הוא אדם שעוד לא אבדה תקוותו לחלוטין עצם זה שכתבת הנה מראה שעוד יש בך רצון וכח לעזור לעצמך ואם יש רצון יש כח אני אישית יודעת שבמרפאת גהה( הפתוחה) יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים מהטובים ביותר לא קרה שהם לא הצליחו לעזור ו למבהיל( אס אוס) למה להיות כל כך קיצוני ולהפחיד,אם כולם יכתבו כמוך אנשים לא יבקשו עזרה! כתבת כאילו הוא עשה איזה פשע והוא לא! למה לגרום לתחושת רדיפה שלא לצורך

31/10/2004 | 20:22 | מאת: דניאלה

לארז משפט ישן וחכם: אדם מיואש הוא אדם שעוד לא אבדה תקוותו לחלוטין עצם זה שכתבת הנה מראה שעוד יש בך רצון וכח לעזור לעצמך ואם יש רצון יש כח אני אישית יודעת שבמרפאת גהה( הפתוחה) יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים מהטובים ביותר לא קרה שהם לא הצליחו לעזור ו למבהיל( אס אוס) למה להיות כל כך קיצוני ולהפחיד,אם כולם יכתבו כמוך אנשים לא יבקשו עזרה! כתבת כאילו הוא עשה איזה פשע והוא לא! למה לגרום לתחושת רדיפה שלא לצורך

01/11/2004 | 00:58 | מאת:

בעבר ניסינו ללכת בדרך הזו, אין אפשרות לאתר את האדם כאשר הוא מופיע באינטרנט ללא דוא"ל. הידש