לכל הסובלים מחרדות/פוביות/לחץ נפשי/חוסר משמעות מומ
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני שאתחיל אבקש כי תנסו לקרוא ללא דיעה קדומה או מסקנה פשוט קריאה נטו . מזה מספר שנים סבלתי מחרדות/פוביה בעיקר במקומות הומי אדם תיאטרון, קניונים בשיחה מול מספר אנשים בעיקר כשיש אי הבנה וכו..מעין קושי להכיל את רצף הארועים המהיר והמשתנה מה שגרם לתגובת בריחה ע"י הדחקה הפניית המבט ומאין הכרחתי את עצמי לחשוב משהו אחר וכתוצאה מכך להפחית את החרדה ולהתעלם ממנה המחיר היה לחץ נפשי כבד ואף המנעות מראש ממצבים אלו תוך מתן תרוצים שונים לסביבה ולעצמי מדוע להימנע מכך. הבנתי שמדובר במחשבות שוא של מצוקה הגורמות לתחושת החרדה שאין לי מושג איך התחילו, פניתי לפסיכולוגית פסיכותרפיסטית בשיחות שנמשכו שנה הבנתי מהיכן נובעים בעיותיי אולם עצם ההבנה השכלית לא פתרה בעיות אלא רק הרגיעה לפרק זמן מסויים, מאותה הבנה בדיוק לא רציתי לפנות לתרופות שאולי היו עוזרות בתחום אחד אבל מביאות בעיות חדשות ובכל מקרה הבירור צריך להיות מעמיק והפתרון בנפש ולא בטיפול חיצוני בסימפטומים ע"י כדור שאולי יעזור תוך יצירת תלות,התחלתי לחקור את משמעות החיים ע"י קריאת ספרים רבים בתחום הפילוסופיה וגם כאן מצאתי מורים רוחניים כשכל אחד מביא עימו שיטה/דרך כלשהיא לאושר ולפתרון בעיות ומשום כך לא פותרים בעיות עד אשר נתקלתי בחקירה של יידו קרישנמורטי תוך כדי קריאה חשתי לראשונה באמיתות הדברים לגבי חיי היום יומיים,לא ניתקלתי במורה הנותן עיצות איך.. אלא בעיקר בדו שיח שלו מול מאזינים ובשאלת שאלות הגורמות לחשיבה והבנה אמיתית ולא בגלל שמישהו אחר נותן מרשם..הבנתי תוך כדי התבוננות בעצמי מספר דברים ששינו את חיי... מגיל 0 אנו צוברים מידע מהסביבה מההורים מורים מפקדים בצבא מרצים באוניברסיטה פוליטיקאים, רבנים וכו.. כולם אומרים לנו מה לחשוב ולא איך לחשוב ,מה נכון לעשות ואיך להתנהג מבלי שהבנו בעצמנו מה נכון כך אנו חיים חיים מיד שנייה ופועלים מתוך צבירת הזיכרון של מה נכון ומה לא באופן אוטומטי כל אחד בהתאם להתנייה שלו אני גדלתי בבית כיהודי וצברתי ידע ותרבות ישראלית והאחר גדל בבית נוצרי וקלט ידע ותרבות מקומית, וכך המוסלמי האשכנזי המזרחי וכו.. כך אנו יוצרים הפרדה/שנאה/קנאה ביני לבינך מה שיוצר קונפליט בסיסי, חיצונית כולנו שונים פנימית כולנו זהים כולם סובלים מאותם הבעיות בכל העולם ! המקור לכל הבעיות הוא...המחשבה, שהיא למעשה תגובת הזיכרון לאתגר כלשהו כלומר כשאני נתקל בארוע מסויים למשל ביקור בקניון הומה אדם הזיכרון שלי מגיב באופן אוטומטי לסיטואציה זו בחרדה בהתאם לחוויות שחוויתי אדם אחר שחווה חוויות אחרות יגיב אחרת, (אנו למעשה לא חיים בהווה אלא בעבר באמצעות הזכרון). כאשר התבוננתי במחשבות שלי ללא כל מאמץ או גינוי (אחרת מחשבה בדמות גינוי או הצדקה עולה ושוב קונפליקט) חשתי בשלמות ללא האני (שפירושו המידע שנצבר בתאי הזכרון) במצב נפשי זה יש התחדשות מתמדת ללא העבר וההתבוננות בחיים היא אחרת לגמרי לא מדובר בחלימה או בדמיון קיימת רגישות ומודעות מלאה לכל מה שקורה בחיים והשימוש בזכרון נעשה באופן טבעי ככל שידרש כשלומדים נוהגים משוחחים וכו, הבנתי כי כאשר המוח שלנו שדורש הגנה מבחינה פיסית מתערב מבחינה פסיכולוגית בכל הנוגע ליחסי אנוש נוצרים קונפליקטים בין ה"יש" (שזוהי הראייה/השמיעה הישירה בערנות ובתשומת לב ללא מחשבה) לבין המחשבה=זכרון,כשמבינים מצב זה לא רק שכלית ע"י האינטלקט אלא גם ע"י הלב זוהי אינטליגנציה, במצב זה הבעיות הנפשיות לא קיימות כולל חרדות והתגובות הם שלמות ללא קונפליקט דוגמא: הלכתי בשדה ופתאום צץ נחש כאשר אני חי בהווה קיימת הראייה שמבחינה בנחש ופועלת מיידית בשלמות ולא ראייה מחשבה פעולה, המחשבה נחוצה כאשר רוצים ללמוד ידע טכני כלשהו, נהיגה, שפה, וכו.. אני מקווה שמי שקרא הבין במה מדובר בכל מקרה אשמח לקבל תגובות. יובל
היי, קראתי בהזדהות רבה את דבריך, לגבי המורה הגדול מכולם בעיני, יידו קרישנמורטי. הדרך שבא הוא מבין ומסביר, חוכמתו ואהבת החיים ללא הפרדה, עוררו בי בשעתו בום גדול, והייתי קוראת בו שוב ושוב. עד היום הוא מורי ורבי. למרות שהדברים לא כאלה פשוטים לי. ואם בהתחלה הרגשתי "חצי מוארת" והייתי מתבוננת הרבה ועושה מדיטציה, היום אני צריכה שוב ושוב לחזור למצב ההתבוננות, ולא תמיד זה קל. אשמח אם נוכל לשוחח., נהדר שגילת אותו!
הי חשופית, שלחתי מייל חזרה עם פרטי התקשרות אולם המייל חוזר חזרה אם תוכלי שלחי פרטי התקשרות למייל
יובל שלום לך.היתי רוצה מאוד ששוב תסביר לי את התאוריה הזאת זה לא היה ממש מובן,אבל הרעיון שתרופות לא מועילות ניראה לי נכון. התחלתי לפני שבוע ימים בטיפול ברסיטל,ותשמע אני מתמוטטת,החרדות גדולות יותר ויש אי שקט פנימי רב,ואין לי שום חשק לאכול,ובקיצור סבל עצום. אולם חוויתי החודש כמה התקפי פניקה ודיכאון,ביגלל כמה סיבות: פחד מבדידות,מהמצב של סבא שלי,שהורידו לו רגל,פחד כלכלי בעיות דיור פחד ממסגרות של עבודה,בקיצור הצתברות של מצבים.פחד ממחלות,ופחד מהחרדה עצמה,כאילו שאני לא תקינה שזה קורה לי.וזיכרונות לא נעימים בנושא. השמח שנשוחח,ואני חושבת על קבוצת תמיכה .
שלום הדס, אשמח לשוחח, שלחי חזרה פרטי התקשרות יובל
