לד"ר גיורא הידש: שאלה לתגובתך בנידון זכויות מאושפז

לכבוד ד"ר גיורא הידש א. נ. שלום רב, הנידון: זכויות בתגובה לשאלתי, ענית כי עשוי להיות בעיה להתקבל לב"יס לרפואה או לתואר שני במגמה הקלינית לפסיכולוגיה, או למעשה לכל מקצוע הבוחן יכולות נפשיות בהתאמה עם מקצוע טיפולי. אילו מקומות נוספים עשויים לדחות אותי לאור אישפוז פסיכיאטרי ? עם זאת במידה ואגיש מועמדות למקצוע טיפולי כלשהו, האם המוסד האקדמי, בודק אישפוזים קודמים, פסיכיאטרים בעיקר ? האם הם דורשים וויתור סודיות רפואית, והאם הם אכן משתמשים בו ( ברוב המקרים וויתור סודיות רפואית לא נבדקת ) ? מה במידה ואחליט לא להצהיר על אישפוזים קודמים ? האם האלטרנטיבה היא לימודים בחו"ל או שזה גם לא יעזור לי ? אין חוק לאנשים כמוני שעברו משבר תגובתי לגיל ההתבגרות, משבר כזה שחולף, שלא כולל את המצבים הפסיכוטיים ? אין חוק התיישנות ? האם יש אפשרות למחוק תיק רפואי ? אם פסיכיאטרים מודעים לסטיגמה, למה לא נלחמים "עלינו" ? אם ארצה לעסוק במחקר רפואי ? חקר המוח ? (כסטודנט לפסיכוביולוגיה) יאפשרו לי ? או שזה גם מהווה בעיה ? מה המלצתך במידה ואחליט כי אני מעוניין לעסוק במקצוע רפואי כלשהו ? מה הלאה ? בתודה ובכבוד רב, נועם סלוניקוב

תשמע מר נועם סלוניקוב אף אחד לא בודק את זה ברוב התחומים ואת אף אחד זה לא מעניין! מלבד בתחומים שד"ר הידש ציין! לא רק שזה לא מעניין אותם- אין להם שום אפשרות לדעת- יש על זה סודיות רפואית ומוסדות לבריאות נפש כאלה מקפידים מאוד על סודיות רפואית! בצורה מאוד מאוד קפדנית. בברכה מיכאל (מיקי)

שד"ר הירש אמר שאתה לא יכול. פשוט אל תספר להם, ואם הם יבקשו ויתור על סודיות רפואית- תגיד שאתה לא מוכן לתת. יש סיכוי מסוים שבכל זאת יקבלו אותך, אולי יחסית קטן כי הם בטח יחשדו שאתה מסתיר מהם משהו. ואז סביר שהם ידחו אותך בתואנה שונה, כי מבחינה חוקית, שים לב!, אבור להם לדחות אותך רק על סמן זה שאתה לא מוכן לוותר על הסודיות הרפואית שלך. נועם- האמת היא שאף אחד לא יודע על מצבך מלבדך ומלבד המשפחה והחברים הקרובים שלך. יתרה מזו- אף אחד לא יכול להבחין בזה בדר"כ אלא אם כן אצל אנשים במצב קשה. בברכה מיכאל