הפרעות שינה של ביתי

שלום וברכה רציתי להתייעץ בנוגע לביתי הבכורה בת ה-10. ביתי היא ילדה חריפה חכמה ועצמאית. לפני כ-5 חודשים היא התחילה לקום בלילות - כל לילה - עם הבעה כזו על הפנים כאילו היא עומדת לבכות. כשאני שואלת אותה מה קרה ומנסה לדובב אותה היא ממלמלת כמה מילים לא ברורות. אחר כך היא מתעקשת לא לחזור למיטה שלה אלא רק למיטה שלי ושל בעלי או לסלון - אם שם אנחנו נמצאים או אם שם נמצא מישהו מבוגר כמו גיסי או בן דוד גדול. בבוקר היא לא זוכרת כלום וגם ניסיונות שלי לדובב אותה כשהיא ערה נתקלו בתמיהה מצידה. אני רוצה לציין שאחי הקטן סבל מהתופעה של הליכה בשינה. אבל הדבר לא דמה בכלל למה שהיא עוברת. הפרצוף של כמעט בכי. ההתעקשות הזו לא לחזור למיטה אלא להיות רק עם מישהו מבוגר. על מה זה יכול להצביע? ומה אוכל לעשות בנידון? תודה

רציתי גם לציין שאם היא הולכת לישון ליד בת דודה או חברה, היא לא קמה בלילה... לשאלתי למה היא קמה בלילה כשאחיה לידה היא עונה שהוא קיר ושלידו היא לא מרגישה בטוחה (הוא קטן ממנה) ברב המקרים היא זוכרת שהיא קמה פיזית אבל לא יודעת להסביר למה

לדורית שלום, איני פסיכיאטר ילדים אלא מבוגרים כך שאל תסתמכי על תשובתי בלבד. היום ישנה התמחות נפרדת בפסיכיאטרייה כמו שיש רופא פנימי ורופא ילדים. עם זאת נראה שמדובר בחרדות והילדה מחפשת ביטחון אצל אדם מבוגר יותר, חרדות אופייניות לגיל זה. לדעתי כדאי לתת לה חום וביטחון וכך להרגיע אותה. תתיעצי גם עם פסיכיאטר ילדים אם התופעה אינה חולפת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש