איך קוראים לזה ?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אישיות מופנמת תמיד היה לי אופי\בעיה שכל דבר שאומרים לי או שאני רואה את האנשים אז אני רגישה מאוד וחושבת על הדברים שאחרים אומרים לי . למשל כשהייתי בכיתה אם תלמיד אחר אומר לי משהו מעליב אני הייתי לוקחת את הדברים ללב וחושבת ובודקת על מה שהוא אומר איפה הוא צודק ואיך הוא הגיע לחשוב את זה ולמה הוא אמר את זה ותמיד הייתי מגיעה למסקנה שצריך להבין אותו . ואם זה משהו שפגע בי ברבים והביש אותי מאוד חזק וברור לי שאין לזה הצדקה אז מרוב שהייתי פגועה היתה לי חולשה בידיים שלא יכולתי להחזיק את העיפרון אבל היה לוקח לי עוד יותר זמן לעשות חשבון נפש עם עצמי ולהגיע למסקנות. אבל זה קורה לי רק עם אנשים זרים או עם אנשים בבית הספר ולא עם בני משפחתי . זה לא קשור בכלל לדיכאון כי הרגישות הזאת היתה רק לגבי היחס שלי לסביבה ולדברים חברתיים . ואחרי מצבים אלה אחרי הבית ספר עם חברות טובות הייתי שמחה . רציתי לשאול איך קוראים לדבר הזה שהייתי עושה הרבה חשבון לכל תנועה וציוץ של אנשים אחרים ובודקת למה הם עושים את זה ובמה הם צודקים . איך קוראים לזה ?
שלום אביגיל קודם כל מה איכפת לך לעזאזאל איך קוראים לזה. השאלה היא האם זה מפריע לך והאם את רוצה לשנות את זה? ולמה שתרצי? מה שאת מתארת הוא לפחות להערכתי הצנועה התנהגות של אדם רגיש ואינטילגנטי... בברכה מיכאל
לאביגיל אהבתי את תשובתו של מיקי. עם זאת אנשים מופנמים יותר ורגישים יותר חייהם קשים יותר מאשר אנשים שלא איכפת להם מאחרים. מצד שני הם כמובן אנשים עמוקים יותר. לכל דבר יש יתרון וחסרון. כמובן שבסביבה מוכרת (משפחה, חברים מוכרים) הביטחון העצמי רב יותר, את חרדה פחות מפני פגיעה ולכן גם התנהגותך פתוחה יותר. איני מתיימר לאבחן ברשת, עם זאת את מדברת על תכונות שקיימות מילדות (יתכן שגם ההורים דומים), וגם על קווי אופי, לכן יתכן ומדובר על סוג של אישיות מופנמת יותר. עם זאת לא כל קווי אישיות הם בהכרח נכנסים לאבחנה של הפרעת אישיות בפסיכיאטריה, להיפך, אנשים רבים יש קווי אישיות מסויימים והם בהחלט בריאים בנפשם. כל אדם יחיד ומיוחד. כל טוב דר' גיורא הידש