לד"ר גיורא הידש:זכויות מאושפזים

לכבוד ד"ר גיורא הידש א.נ. שלום רב הנידון: זכויות מאושפזים שמי נועם ס. בן 23, סטודנט לפסיכולוגיה תואר ראשון באוניברסיטת ת"א. בהיותי בן 16, אושפזתי בבית חולים פסיכיאטרי, שלוותה, למשך כשלושה שבועות, בעקבות מחשבות אובדניות, הפרעות אכילה וכו'. האבחנות הרפואיות בשלוותה היו, הפרעות אכילה-לא ספציפיות, והפרעת אישיות לא ספציפית. לאחר מכן הועברתי לבית חולים תה"ש, למחלקה להפרעות אכילה, בה אובחנתי באבחנות שונות, כמו : אנורקסיה נרבוזה, הפרעת אישיות גבולית, חרדה ואגורפוביה. כאשר נשאלו הרופאים, אם אני מוגדר כחולה נפש, הם ענו בשלילה, וכי אמרו כי אני נמצא, במשבר תגובתי חולף, למרות כי לפעמים היה נראה ההפך. היום אני כבר אחרי (אחרי הסיוט)......בן 23, סטודנט, מרגיש נפלא, ובריא, לא נוטל תרופות, לא בטיפול פסיכותרפיסטי, לאחר שירות לאומי (לא נתנו לי לשרת בצבא). שאלתי החשובה ביותר אלייך: אם ברצוני להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, במגמה הקלינית, או לחילופין להתקבל לפקולטה לרפואה, האם יאפשרו לי זאת לאחר אישפוז פסיכיאטרי ? מה ההגדרה לחולה נפש ? מצבים פסיכוטיים כרוניים ? אם הייתי מוגדר כחולה נפש, האם היו נותנים לי ללמוד מקצועות אלו ? האם הזכויות שלי השתנו ? אשמח אם תוכל לענות לשאלותיי בהקדם, הן חשובות לי מאוד. בכבוד רב, נועם סלוניקוב

שלום נועם תראה, אילו אני הייתי צריך לבחור בינך לבין מועמד עם אותם ציונים למגמת פסיכולוגיה קלינית הייתי בוחר בך, ללא כל היסוס. הבעיה הגדולה של מרבית הפסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים היא שרובם ככולם לא באמת יודעים מה האיש שעומד מולם עובר. הם יכולים רק לשער או לתאר לעצמם או להבין את מה שעובר עליו מההתנהגות שלו- אבל הם לא יודעים. אתה לעומת זאת עברת את זה- אתה יודע. יש לך יתרון עצום. האמפאתיה שתהיה לך למטופלים שלך תהיה הרבה יותר גדולה. הבעיה היא שכמובן ההערכה שלי לא ממש נחשבת. כלומר אין לי שמץ של מושג אם מי שאמור לקבל אותך למגמה הזו חושב כמוני. יכול להיות שכן... ועוד משהו חשוב- אין "הגדרה" לחולה נפש. תבין, נועם, אף אחד לא יודע את זה! שוב פעם. לאוניברסיטה אין שום אפשרות חוקית וסבירה להגיע לתיקים הרפואיים שלך בתה"ש. אין להם שום יכולת להגביל אנשים מלהתקבל לחוג מסוים בשל מצבם הבריאותי. יתרה מזו- זה לגמרי לא מעניין אותם. מצד שני, השאלה היא אם תסתיר את זה מהם? בעיקר שאתה הרי חייב להיות מאוד שלם עם עצמך כדי להגיע לרמה שתוכל לעזור לאחרים להיות שלמים עם עצמם. בהצלחה רבה מיקי

לנועם ההגדרה הפורמלית של מחלת נפש (מבחינה חוקית) היא מצב פסיכוטי ולכן זו התשובה שקיבלת מהרופאים שטיפלו בך. עם זאת למרות שאין מדובר במצבים פסיכוטיים הרי הייתה/קיימת בעיה נפשית. ישנם מקצועות שבהן בודקים את היכולות הנפשיות/רגשיות והם חלק מתנאי הקבלה. זכותה של האוניברסיטה לקבל את מי שהיא חושבת שהוא מתאים למקצוע. לצערי אני חושב שאתה צודק שהסיכויים שלך להתקבל נפגעים בגלל הבעיות הנפשיות שעברת והעובדה שלא שירתת בצה"ל. אולם אלו הן מגבלות יחסיות ולדעתי לא פוסלות באופן מוחלט. עם זאת אני חושב שלכל מסלול לכיוון מחקרי לא צריכה להיות בעיה, הבעיה בעיני האוניברסיטה היא יכולתך לטפל באנשים. בהצלחה דר' גיורא הידש