התקף מאניה אלים

כתבתי כאן בעבר, ואכן התשובות עזרו לי. אצל בעלי , לשעבר אפשר להגיד, כי אחרי המקרה התגרשתי,התפרצה מחלת המאניה דיפרסיה , לפני כן היה לו דכאון ממושך ואז הגיעה המאניה שלצערי לא ידענו לאבחן בזמן למרות כל הסימנים של בזבוז כספים ודיבורים מוזרים על משיחים, נביאים, וכו'. באותו התקף הוא אנס אותי באכזריות, הרביץ לי ,עשה דברים כמו לתלוש לי שערות מהערווה , קילל אותי ולמעשה אילולא הצלחתי להמלט יכול להיות והוא היה הורג אותי-הוא אפילו אמר שאם אזוז או אתלבש הוא ירצח אותי. 4 חודשים אחרי.אחרי שהוא היה בכלא במחלקה פסיכיאטרית( הוא לא ישן בכלא במשך 3 שבועות וחשב שהוא ישו או איזשהו משיח) ושם אבחנו את המחלה שלו הוא נמצא במעצר בית (אחרי מה שקרה הלכתי למשטרה לא הייה לי מושג מהיכן זה הגיע כי במשך 4 השנים בהן היינו יחד לא היה שום גילוי אלימות) הוא עומד למשפט, אנחנו נמצאים בארצות הברית. הוא מאד מודע למה שקרה, לוקח תרופות בשם "ג'אדון" פעמיים ביום , הולך לפסיכיאטר ופסיכולוג (חלק מתנאי מעצר הבית שלו)והוא נשמע כבעבר, די קשה לו להתמודד עם מה שהוא עשה לי, האדם שהוא הכי אוהב. אבל הוא נושא באחריות, גם המשפטית ואכן מודה במה שהוא ביצע ולא מתכחש לדבר. ניתקתי איתו קשרים כי כל פעם שדיברתי איתו נכנסתי לפחדים ומצד אחר.... הוא היה נשמע כ"כ הוא הישן, הוא מבין אותי, לא מציק לי בכלל, חתם על גרושים ולמעשה מבין את הפחדים שלי ואמר שכל החלטה שלי תהיה מקובלת עליו..אני לא חושבת שזה בריא לי. אני די חזקה אבל המון פעמים יש לי פחדים של מה יקרה אם הוא יפסיק את הכדורים, גם אם זה בעוד 10 שנים וירצה לחפש אותי שוב, הרי כביכול "בגללי" יהיה לו כתם לכל החיים. אמנם עכשיו הוא מאד מאד מודע ובוגר (סה"כ תמיד הוא היה) אבל.... מה יקרה ללא התרופות? המשפחה שלו מאד לא תומכת מהבחינה הזו שהם מתכחשים למחלה ואומרים שזה סמים - וגם עם זה קשה לו, הוא לא נגע בסמים (מלבד גראס).ואני מפחדת שלא ישימו לב אם שוב יהיה לו התקף. הכל עדיין טרי, היינו 4 שנים יחד, כולל עסק משותף והמון אהבה , היינו ממש 24 שעות ביממה יחד ופתאום ההתפרצות הזו... אבל באמת מה שמטריד אותי זה מה יקרה בעתיד אם הוא יפסיק עם כדורים או טיפול תומך, האם ההתקפים חוזרים באותה עוצמה? האם אצל הרבה חולי מאניה דיפרסיה מתפרצת אלימות שכזו? אשמח לתשובות מפורטות ושוב, תודה רבה רבה! ש. ארה"ב

חשוב שהוא יקפיד בטיפול התרופתי אחרת המחלה יכולה לחזור. גאודון אמור לטפל בסימפטומים פסיכוטיים ומאניים שתיארת כולל כל מה שכתבת. רק לפני חודשיים התרופה קיבלה אישור FDA לטיפול באפיזודות של מניה כחלק ממחלה ביפולרית בנוסף לאישור קודם שיש לתרופה לטיפול בסכיזופרניה. קיימים טיפולים תרופתיים אחרים שניתנים בזריקות ארוכות טווח פעם בשבועיים או פעם בחודש ובכך מבטיחים רצף טיפולי. זה למקרה שהוא יפסיק על דעת עצמו את נטילת התרופות דבר שעלול להיות מאד מסוכן. ההחלטה אם לטפל בכדורים או בזריקות ארוכות טווח היא של הגורמים המטפלים.

אם כך, מה בעצם אוכל לעשות כדי למנוע חששותיי? לפי מה שנראה לי נשאר לי רק לקוות לטוב ולכך שיקח את התרופות במשך כל חייו. האם כל ההתקפים חזקים כראשון? האם רוב הסיכויים שההתקף יהיה אלים שוב? אני באמת חוששת לחיי, ניצלתי פעם אחת, אך מי יודע עד כמה נטילת האחריות שלו תחזיק מעמד, הרי זו מחלה לכל החיים.... תודה על ההתייחסות, שמרית.