אישתו של המטפל שלי
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, קראתי הודעה מאוד דומה בפורום של פסיכולוגיה קלינית, וזה משהו שמטריד גם אותי מאו מאד, אז אני אשמח לקבל את ההתייחסות שלכם. אני בזמן האחרון כל הזמן חושבת על אישתו של המטפל שלי, אני מדמיינת איך שהיא נראית, ולפעמים אני אפילו מדמיינת אותם ביחד, אני ממש מקנאה בה על זה שהוא איתה, על זה שהיא זכתה בכזה גבר מושלם ואיכפתי המחשבות האלה מציקות לי כי הן גורמות לי להרגיש רע, אני אפילו קצת מרגישה שאני שונאת אותה, למרות שאנילא מכירה אותה בכלל. אני מצערת אם זה נשמע קצת מוזר וחולני. נופר
אוי, אוי, אוי, נושא כואב ביותר. גם אני מרבה לחשוב עליה, לדמיין אותה, לתאר אותה איתו, לתאר מפגש מיקרי בינינו, אני חושבת שזו מחשבה הגיונית ביותר וכמעט מתבקשת בטיפול דינאמי כשהמטפל הופך לחלק כל כך מרכזי מהחיים. אני מבינה כל מה שאת כותבת ומזדהה עם זה. יש לי רצון לדעת מה קורה בחיים שלו, מה הוא אוהב, מה הוא עושה, וכמובן שהקינאה לאישתו....לא צריך להרחיב על כך. אנילא יודעת אם לכתוב לך שתדברי איתו על זה. אני סיפרתי את זה למטפל שלי לא מזמן ונראה לי שזו הייתה טעות. הוא לא כל כך ידע מה לעשות עם הגילוי הזה ונדמה לי שהוא הפך לקצת מיתגונן, כאילו שהוא מרגיש שעברתי את הגבול, או שאני חושבת שעברתי את הגבול ואני משליכה את זה עליו (אין סוף להפוך על הפוך...) אבל כנראה שזה נובע מרצון שהוא יהיה יותר שלנו ופחות שלה, מהמחשבה שהוא כזה מקשיב , מבין ותומך גם בבית, כנראה שזו מחשבה קצת מוגזמת. אבל בכל מקרה, כואב, כואב ושוב כואב. עדילי
היי לכן, יש לי רק דוגמה: אני מכירה פסיכולוג כ"כ מקסים אבל מה? אשתו בוגדת בו. ומה עוד? לא אכפת לה שגם הוא יבגוד בה. הנשים שלהם כנראה לא חושבות שהם הכי מושלמים בעולם וגם מחפשות קצת נחמה בצד. כנראה זה לא עוזר להן שהוא פסיכולוג....
לכולם. רציתי להגיד לכם שאחרי שאני ראיתי את המטפל שלי עם אישתו לא יכולתי להמשיך בטיפול. פתאום לא יכולתי לסבול את זה שהוא הפך להיות אמיתי מידי, ואולי בגלל שהם נראו כל כך מאוהבים, הרגשתי ממש נבגדת. סיגי
